|
|
|
זה מצליח לצרוב בנשמה
הכרתי אותה בערב כיפי של חברה שאוהבים בשר (והרבה)
קישקשנו על הרבה נושאים כל כך לא חשובים או מהותיים (בעיקר לחיבתה לחווה הוירטואלית ) והיה פשוט כיף להכיר.
כואב שככה זה נגמר.
מקווה שהיא נהנתה עד הרגע האחרון.
יהיה זכרה ברוך.
לשחזר לפעמים את העבר.
ליצור עולם טהור , יפה , מרגש , נעים וסקסי של שליטה נשית עם חברתי הטובה משכבר הימים.
יש דברים שקשה לשכוח וגם לא צריך.
מדי פעם יש מוזות להוציא הכל , לנקות קצת את ההיסטוריה שאוהבים לאגור
זרקתי המון פיסות נייר מהילדות (למרות שהעלו חיוך על פניי)
וספר לימוד מלפני כמה שנים , שהייתי בטוחה שאשוב להשתמש (לא נראה שהיום הזה איפשהו באופק)
מצאתי גם כמה מכתבי אהבה ישנים
זה גרם לי להיזכר כמה הכל היה פשוט ותמים
לא יכולתי לקרוא את המכתבים מהאהבה הגדולה שהייתה , נזכרתי בסיפורים שהיו .
איך הכרנו , איך התאהבנו , כמה כיף היה ביחד עד שהוא בגד בי אל מול עיני , איך זרקתי אותו עם כאפה מצלצלת (יחד עם החברה הטובה שגם בגדה בי איתו) .
איך בזמן הצבא שלי חזרנו לקשר טלפוני , כמה הוא תמך כשהיה כל כך קשה.
שלח לי כמה מכתבים שעשו לי כל כך טוב בלילות של כאב .
פתחתי את המכתב , ראיתי את החתימה שלו , חייכתי וקיפלתי את הדף בחזרה למקומו.
זוכרת את הפעם האחרונה שנפגשנו במקריות לפני שנה , באמצע רחוב בר"ג , שהוא נמצא עם בחורה מזעזעת למראה , שבקושי יודעת עברית , בזוגיות מעל חצי שנה , שכבר עברו לגור ביחד (היא הוא והאמא שלה) .
שמחתי שאני לא איתו ולא הבנתי למה הוא ירד כל כך נמוך , צבט לי בלב.
נסעתי משם מבלי להסתכל לאחור.
אחרי 3 שקיות זבל מתוך ארון אחד
אני אמורה להרגיש קלילה יותר
הקליפ החדש של לידי גאגא הדהים אותי
כמה מגפיים מדהימות!! (לא הייתי מאמינה שאתאהב במגפיים בצבע לבן)
וסנדל מדהים עם זנב דרקון מתפתל על עקב דקיק משגע
הרבה חליפות גוף מדהימות מגומי
והציפורניים השחורות עם פסי מתכת עדינים מעל
גם השיר חביב
תהנו
ללכת בדרך לא דרך אתמול קרץ לי .
נשארתי חזקה והמשכתי בדרך הישר.
מצחיק איך הכל הלך לי הפוך אחרי זה.
אולי זה מראה כמה להולכים בדרך השחורה החיים אולי קלים יותר?
פיספסתי את הנסיעה הביתה , פיספסתי מספר אוטובוסים , נשארתי בצומת חשוכה עם עצמי ועוד איזה נרקומן שניסה לתפוס טרמפים ובדרך חפר לי כמה שההילה שלי ורודה וססגונית (?!??$#$!) ושאני באה באהבה ובטוב.
בזמן שהשיניים הרקובות בגווני שחור וחום קרנו מהאור הצהוב של תאורת הדרכים.
שיהיה
אחרי שעתיים הצלחתי להגיע הביתה.
שמחתי שזה קרה ובלי עוד ניסים ונפלאות על הדרך.
*
יותר מדי אפצים ושיעולים סביבי , הצליחו להדביק אותי.
אף אחד לא מבין למה יצאתי לעבוד היום.
אין לי סבלנות להשאר בגרבוץ בבית.
בבית מרגישה יותר חולה , בעיקר מתחת לפוך , אז למה בכלל.
כמה נהנתי אתמול
שיחות טובות
הרבה בידור
כמה וכמה סשנים במהלך כל הערב
בקושי שמתי לב שיש מסיבה סביבי מרוב שהייתי עסוקה בדברים טובים
בשעה האחרונה (מתוך ה5) התחלתי לשים לב שיש הרבה לבושים בפטיש ובטוב טעם - כיף לראות את זה.
**
מה גורם לאנשים להגיע , באמצע סשן ולהתחיל לפתח סמול טוק?
מכל השעות שאנחנו נמצאים במסיבה , זה הזמן הטוב ביותר לומר שלום ולהתעדכן?
לא ברור
כמה כיף בערב אחד ארוך
כשיהיה כח אשתף
מה שכן
יש חיוך רחב
איזה כיף לצאת לנופש בעיר הדרומית המהממת שלנו.
מזג אוויר מושלם
שקט
עיר ריקה
מחסור בערסים (וכמה טוב שכך!!!)
מיצוי תחביבים + עבודה על הדרך
הרבה צחוקים וכיף
ים וג'קוזי
שיזוף
בנתיים סידרו לי את הנעל החדשה בזכות לילית שלי }{
מחכה כבר להכנס אליה
אחח החיים טובים
יש דילמות לאן לצאת היום ועם מי :)
