לפני 6 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 20:04
שיחה לא צפויה שכל כך הזכירה לי מי אני ומה אני. איפה הייתי ולאן אני צועדת היום. כמה השנים האלו מדהימות ומשמעותיות. כמה כל צעד שנבחר לצעוד בו -זה בדיוק המסלול שבו נועדו לצעוד בו. אם נרצה או אם לא. כמה טוב זה לצעוד. להתקדם. ללמוד. להתפתח. לעשות דברים חדשים. לשבור גבולות ושיגרות. לקבל תובנות. ליישם רצונות. לנצור וליצור רגעים. להיות נאמן לעצמך. ספונטני. לחייך מבפנים. להיות שלם. אמיתי וכנה. ללא אגו. ללא קטנוניות. היא הזכירה לי אהבה. אחדות. פשוט תקופה טובה שלא מיצתה את עצמה. כיף להזכר בכל. להפנים הכל.