כפי שציוויתי אותו, בעלי עמד בזמנים וסיים את כל המשימות עד השעה 14:00 והחל להכין לי ארוחת צהריים כמו שאני אוהבת.
בזמן שאכלתי את ארוחת הצהריים הוא עיסה את רגלי ולא הפסיק לנשקן ולסגוד להן.
לאחר שסיימתי את ארוחת הצהריים ונחתי מספיק בבוקר (בזמן שבעלי עבד קשה כדי להספיק את המשימות הרבות אני נחתי במיטה וצברתי כוחות לקראת החלק השני של היום) החלטתי שהגיע הזמן לעונש מסוג אחר-כאב והרבה ממנו.
פקדתי עליו לפנות את השולחן, להדיח את הכלים ולהגיע לחדר.
בזמן זה הלכתי לחדר והתלבשתי בשמלה החדשה והסקסית החדשה שלי והוצאתי את האביזרים שבחלקם מעולם לא השתמשתי.
לאחר כמה דקות בעלי כנס לחדר וכמעט התעלף לראות אותי בשמלה שהוא כ"כ אהב ומיד ירד על ברכיו והחל לנשק את רגלי ולומר לי כה הוא אפס וכמה הוא מעריץ אותי.
פקדתי עליו לעמוד מולי, תפסתי את איבר המין שלו ואמרתי לו:
"כל הכבוד שסיימת את כל המשימות שלך. כעת נעבור לחלק האמנתי של העונש שלך"
בעלי לא העז לצייץ ורק הסתכל עלי והנהן בהכנעה.
חשוב לציין שמעולם לא באמת הכאבתי לו ולא השארתי עליו סימנים (הכל היה ממש בקטנה ולא מזיק).
על מנת לעשות הכל בצורה בטוחה ומכיוון שהרבה מהאביזרים היו חדשים לי, קראתי וראיתי מדריכים איך בדיוק להשתמש בהם ואיך לא לגרום נזק אבל כן להכאיב!
התחלתי עם מצבטי הפטמות. בעלי לא הבין מאיפה זה נפל עליו אבל הבהרתי לו שאם אחד המצבטים ייפול עקב כך שהוא יתנגד הוא יקבל עונש חמור יותר. לחצתי את המצבטים חזק כ"כ שהייתי בטוחה שעוד רגע הפטמות ייפלו לו 😉
לאחר מכן פקדתי עליו להתכופף על המיטה ולפסק את רגליו. זה היה החלק שהכי חששתי ממנו והכי התרגשתי לקראתו: החדרת חפץ לישבנו. רציתי להחדיר לו באטפלאג קטן ואופנתי וממש רציתי שזה יהיה תחילתו של מסע שבו אני מרחיבה לאט לאט את ישבנו לסיפוקי.
מרחתי קצת שמן על הבאטפלאג והכנתי אותו לכך שאני הולכת לדחוף לו חפץ לישבן וכדאי לו להיות רגוע ורפוי על מנת שיכאב לו פחות. בעלי ניסה קצת להתנגד והיה נראה שהוא קצת מפוחד, פקדתי עליו להסתובב אלי והבאתי לו חיבוק חזק ואמרתי לו שזה לטובתו ואני רוצה שהוא יהיה משרת מושלם למלכתו ושזה חלק מהחינוך שלו. הוא נישק את ידיי והודה לי וחזר לתנוחה שלו. התחלתי להחדיר לו לאט לאט וזה לא היה פשוט כי הוא לא הצליח להרפות. לאחר כמה דקות הבאטפלאג נכנס פנימה ונשאר שם.
פקדתי עליו לשכב על הבטן וקשרתי את ידיו ורגליו באזיקים, לקחתי את שוט הזנבות החדש שלי והחלתי להצליף לו בישבן וברגליים.
התחלתי חלש ולאט לאט הגברתי. על מנת להשאיר אותו מרוכז פקדתי עליו לספור בקול ולומר סליחה לאחר כל הצלפה. לאחר כמה עשרות הצלפות בעלי ממש התחנן שאפסיק (מעולם לא הצלפתי בו כל כך הרבה בסשן אחד) ולרגע הזה חיכיתי.
הצעתי לו עסקה:
"אני מבינה שכואב לך, יש לי פתרון בשבילך, תכננתי להביא לך עוד 50 הצלפות, אני מוכנה להוריד 10 הצלפות על כל יום שאתה מוותר על שחרור מהכלובון וגמירה. אם תוותר על חמישה ימים, אפסיק להצליף בך מיד".
בעלי החל להתחנן שארחם עליו, הוא היה בטוח שלאחר הסשן הנ"ל ולאחר כל המשימות והעבודה הקשה שלו הוא ישוחרר הערב ויוכל לגמור.
הבהרתי לו שזאת העסקה ואין ברירה אחרת.
בעלי אמר שהוא מוכן לוותר על יום אחד (הוא היה חרמן ברמות קשות!) ואני המשכתי להצליף בו ללא רחמים ולאחר עוד כמה הצלפות בודדות הוא החל לצרוח שהוא לא רוצה לגמור והוא מתחנן שאפסיק להצליף בו!
הפסקתי להצליף בו והבהרתי לו שהוא יהיה חייב לעמוד במילה שלו והוא לא גומר השבוע. בעלי הנהן בעיניים דומעות.
לאחר ההצלפות וכאשר הבחנתי בישבנו האדמומי נהייתי ממש חרמנית וממש היה בא לי לגמור, פקדתי עליו להסתובב על גבו, התיישבתי על פניו ופקדתי עליו להתחיל ללקק, לאחר כמה דקות של עבודה קשה מצידו גמרתי בצרחות וכל הפנים שלו התמלאו בנוזל שלי.
נשכבתי לידו על מנת להירגע ופתאום נזכרתי שקבעתי עם חברה לקפה מתחת לבית בעוד פחות מחצי שעה.
קמתי ופקדתי עליו להסתובב, קיפלתי את רגליו וקשרתי אותן לידיו מאחורי גבו, לקחתי כיסוי עיניים ושמתי עליו ואמרתי לו:
"אני יורדת להיפגש עם חברה לקפה ואולי אמשיך לקניון. אתה נשאר כאן וממתין לי בשקט, ברור?"
בעלי החל שוב להתנגד (הוא עדיין לא ידע את מקומו לעומק וחשב שיש לו פריווילגיה להביע דעה נגדית) ולהגיד שלא נוח לו וכו'.
בשלב זה כבר התחלתי להתרגז עליו שהוא עדיין מעז להתנגד לפקודות שלי, לקחתי את התחתונים שלי, דחפתי לו אותן לפה ושמתי לו מחסום לפה.
התחלתי להתארגן ולהתלבש בזמן שהוא עושה קולות מעצבנים.
כאשר סיימתי להתארגן והייתי לקראת יציאה, לקחתי את השוט ובלי התרעה מוקדמת הבאתי לו חמש הצלפות ברגליים ויצאתי מהחדר.
כאשר ירדתי לבית הקפה, חשבתי איזו עוצמה יש בידיי ואיזו זכות יש לו שהוא משרת אלילה כמוני.
התמלאתי גאווה וסיפוק וכבר תכננתי מה אני אעשה לו כשאחזור הביתה בערב.
