הכי כנוע בעולם

זה היה לילה כל כך נעים. עשינו סשן שעווה. אדוני יכול היה לראות את החיוך שלי 

 כמה אני אוהבת לכרוע ברך לרגליו, אני אוהבת להיות המאפרה שלו. אני אוהבת את זה כשהוא משתמש בי כהדום או כיסא בזמן שהוא מכה לי בתחת או מחזיק אותי בשיער. 

 אתמול כל  זה היה ביחד♥️ 

 אני באמת אוהבת את זה כשהוא מראה לאחרים כמה אני כנועה. אני באמת מאוד כנועה, אני אעשה כל מה שהוא יגיד 

 בְּהֶחלֵט

28+

אולם של sessions גדול יותר מהדירה בה מתגוררת משפחתי כפול 2. אור אדום ורצפה משובצת 

 האדון שלי קושר את ידי ומצווה עליי להתכופף

 אנחנו נאבקים עם העובדה שאני לא משתמשת בקריאת הביניים "אוי" דרך המילה. אנחנו נלחמים בצורה כזו שעל כל "אוי" אני מקבלת 2 מכות

 so...

 האדון שלי קורא להתכופף. על כל מכה אני צריכה לומר, "אני לא אגיד יותר "אוי".

 הכל התנהל כשורה עד שהבנתי ששכחתי לספור את הפעימות...

 נעשה שימוש בפלאגר חדש עשוי גומי, פלוגר עם כדורי ברזל בקצהו ושוט כבד.

 רעדתי בכל הגוף, נותרו עוד 4 מכות. 

 כשהם הסתיימו, שאל המאסטר

 - "את רוצה עוד?" 

 רציתי

לאחר שימוש במגוון כלים נוספים שהם פלוגר, תרמילים ופלוגר השחור וכמה ספנקרים התחיל לרדת לי דם 

 ולאחר מכן הוציא האדוני את גלגל הכאב כדי להוסיף לדם הקיים 

 אני מתקשה עם הגלגל הזה בגלל בעיות אישיות. זה לא כואב כמו הפחד שלי. אבל אני כבר מתקדמת עם הפחד הזה

 -את בסדר? ואמרתי לא שאני לא מסוגלת להמשיך עם הגלגל כאב. כמובן שהוא הבין והפסיק את הסשן ופרם את הקשירה בידי וסימן לי לרדת לרגליו

 עשיתי זאת... ואז ראיתי שיש שביל עקוב מדם במקום שבו ישבתי ישר עלה לי באוטומט 

 - אוי 

אדוני אמר :

 - אבל עכשיו נענשת על זה אני לא מבין - אדוני הרים גבה - לא מספיק לך?

 זה השלב שפשוט פרקתי את כל מה שאני מרגישה כמובן שציפיתי לא להגיד אוי ורציתי להוכיח לאדוני שאני נשלטת טובה ומצייטת 

 התגברו עליי יבבות

 כל כך הרבה כבר עובד וכל כך הרבה עדיין צריך לעבוד. היום בכיתי מרוב אשמה. למרות שזו הייתה רק מילה. בדרך כלל לא הייתי שמה לב לסתם מילה למרות שאני בעצמי ביקשתי להיפטר מההרגל המגונה הזה . אבל זה היופי שבכאב. היא פותחת אותך. בכנות, בגלוי, באופן טבעי. 

 ונחמד מאוד

יש כלוב באמצע המבוך. האדון שלי פתח את הדלת

 שכבתי לרגליו, הוא דרך עלי, התיישב, הניח את הנעל שלו על הפנים שלי

 הוא לקח שוט קטן ונתן לי מקום בחלק הפנימי של הירכיים

 הוא התנדנד בכוונה בלי להכות, צפה בתגובתי. וצחקנו ביחד.

          - מי את?

          - כלבה טובה.

 מכה בין הרגליים עם השוט הזה

        - חזק יותר.

       - אני כלבה טובה.

 - שמעתם משהו? - המאסטר פנה אל האנשים מסביב

       - לא!

       - מה היא אמרה???

 עוד 2 להיטים 

         -אני כלבה טובה ואני שייכת לאדון שלי

 אני צורחת בכל הכוח.

 ואז הוא אמר לי להגיד בקול רם שאני הכי טובה בעולם

 כאן התייפחתי על ברכיו 

זו הייתה הפסיכותרפיה הטובה ביותר

הכירו חברה חדשה

 היא לא דוברת עברית ואני הייתי המתרגםת.

 עמדתי איתה ועם האדון שלי והוא נישק את שנינו. ואז המאסטר נתן לה אימפקט , זו הרגשה טובה כזו לצפות בעבודתו. ידיו החזקות. הצחוק שלו, החיוך שלו

 עזרתי לחברה שלי לבחור הפלוגרים . הסברתי לה על המילת הבטחון. הרגשתי כמו מדריכה בעולם החדש הזה עבורה.

 ואז אדוני נתן לי לבחור את הפלוגרים בשבילי ונתן לי אימפקט. זה היה כואב וכל כך נעים וכל כך יפה. אדוני אומר שהתחת שלי עשוי מבטון.

 הוא אפילו בחר משהו שאני בדרך כלל לא אוהבת ו... אהבתי את זה שהוא הפתיע אותי

 האדון שאל אם החברה שלי רוצה שעווה. היא אמרה  שכן

 והיה לנו seshion ביחד 

 הוא שפך עלינו שעווה בזמן שהתנשקנו בלהט

 הנרות היו חזקים ואני גנחתי בהנאה אל שפתיה הפתוחות למחצה 

משם המשכנו לכיוון הגלגל אדוני ביקש ממני להחזיק את הגלגל בזמן שהוא קושר אץ החברה לגלגל גם ידיים גם רגלים בזמן שאני צופה מהצד ושותה מים ואחרי שהם סיימו את השן על הגלגל עכשיו תורי לקבל סשן ולא,סתם סשן אדוני רצה שאני יעשה מחטים

אז כמובן שעליתי על הכיסא ליעד,אדוני 

 זה לא היה כואב כמו שזה היה מפחיד. אני מפחדת מדם עכשיו. אבל המאסטר היה בקרבת מקום. הוא הביט בעיניי. והכל היה בסדר כמובן,שמהלך הסשן לא הוריד את העיונים ממני ושאל עם הכל,בסדר 

 אחר כך ירדנו למבוך. ישבתי והשתלשלתי ברגליי והסתכלתי איך הוא קושר את חברה שלי ודואג לה לאימפוטנציה כואב,במיוחד 

 מאוד אהבתי את זה. הלילה היה פשוט מטורף. 

 אני כבר לא מרגישה שאני לא מספיק טובה בשבילו וכל המחשבות האידיוטיות האלה. זה כל כך מגניב

בפגישה האחרונה עם פסיכולוג, נזכרתי מאיפה קיבלתי את הפטיש שלי על חנק:

 אני בת 6. אחי בן השנתיים רץ סביבי, עוטף חבל קפיצה סביב צווארי. אני נהנה עד שאני מתחיל להיחנק. הראייה שלי מתכהה ואני מרגישה בחילה, אני צונחת בכל הכוח. אמא באה ומשחררת אותי. 

 בכלל, ביחסים שלי עם אחי, אף פעם לא הצבתי גבולות, וזה היה רע מאוד לשנינו. אפשרתי לו הכל. מכה במקל עד שנחבלתי, נפח של מלחמה ושלום עף לי בראש. פעם גררו אותי בשיער בכל הדירה... אהבתי את תחושת חוסר האונים. 

 אז... אני יכולה להגיד שלא הגעתי למזוכיזם. אני נולדתי ככה

אדוני דיבר בוידאו.

הייתי כרגיל על יד הרגליו.

- את יודעת שירים רוסיים? – שאל אדוני, מחזיק חשמל בידיו

שכחתי מיד את כל השירים.

אדוני חיבר חשמל לפטמות שלי ואמר לי לשיר. התחלתי לשיר את ההמנון של ברית המועצות..     הדבר הראשון שעלה בראש. הקול שלי נקטע על ידי חשמל והצרחה שלי.

ככה התחלתי כמה שירים, אבל שכחתי הכל באמצע.

-אני מניחה שאני שרה נורא..-  אמרתי לאחר מכן.

- אני אוהב את זה כשהשירה שלך הופכת להיות כואבת -  אמר אדוני וחיבק אותי

הוא גורם לי לכרוע ברך לרגליו. כמה סטירות על לחי אחת, ואז על השנייה. המכה מתעצמת, כך שבסטירה האחרונה אני מרגישה סחרחורת. איך אני אוהבת את זה.

 ***

 אדוני אומר:

 -מי הכלבה הטובה שלי?

 אני הכלבה הטובה שלך

 מכה של נחש השוט באה בעקבותיו.

 - חזק יותר.

 - אני כלבה טובה שלך!

 אני צועקת בכל הכוח, מקבלת מלקות במתנה.

 ***

 אני עומדת ליד הקיר של הכלוב בזמן האדון שלי קושר אותי בחבל אדום לסורגים של הכלוב.

 כשכל הקשרים קשורים בחוזקה, הוא מתחיל לדגדג לי.

 ואני צוחקת.

 אלוהים, איך אני צוחקת.

 כבר הגעתי למצב שצחקתי ככה סתם. בלי נגיעה.

 ואז המאסטר לקח את מקלות האכילה של הסושי והתחיל לתקוע איתם את החזה שלי. ואני לא יכול לעזאזל לעשות כלום - אני קשור..

- תדליקי לי סיגריה, בוא תדליקי לי סיגריה

 אבל אני לא יכולה, אני קשורה

 ואני עדיין צוחקת. ודמעה זולגת מהעין הימנית 

 האדון שלי מכה חזק ככל שהוא יכול בחלק הפנימי של הירך שלי

 -כלבה טובה

 - שלך

  - אני עונה.

איך אני אוהבת את זה

- את רוצה seshion?

 התשובה הייתה יותר מאשר חיובית. 

 - תלאחרי מכן תחלקי את הציוד, תסגרי את החלון ותחכי לי ב"נאדו" 

 והנה אני עומדת על הברכיים , הידיים שלי כבר רועדות מציפייה. משחק לי בראש Rammstein- Sonne

 האדוני מסיים את הסיגריה שלו ונכנס באיטיות לחדר. הוא הולך למחשב וכולל מוסיקה ..אלוהים, זה היה את Rammstein- Sonne!

(!!!) 

 להגיד שהייתי במצב מתורף - זה לא להגיד כלום.

האדון מרים אותי מהרצפה בשרשרת, מביט בעיניי 

 האדון הוא השתמש בכל מה שביקשתי + הבונוס של חגורת כבדה.

 לנצח בקצב של מוזיקה הוא התחביב האהוב עליי

 - כלבה טובה – אמר המאסטר והושיט לי סיגריה על לשונו 

 היום עבר חודש מאז שהכרנו אותו ❤️

- מי האדון שלך?

 - אתה

 פריקת זרם פוגעת בפטמה השמאלית

 - חזק יותר!

 - אתה!

 דרגה נוספת 

 - אני לא שומע 

 עוד שניים

 - אתה האדון שלי! - אני צורחת בכל הכוח

 מישהו מחייך באישור בקהל

 אבל אני לא שםה לב לאף אחד

 רק העיניים שלו 

 האדון מושך את השרשרת כל כך חזק שזה כואב מאוד 

 - הסתובבי 

 אני חושף את התחת שלי, נשען על דלפק הבר 

 ככל שהמגע חזק יותר, הפריקה הנוכחית חזקה יותר 

 כאן המאסטר נותן סטירה 

 אני צורחת, אבל אני עדיין לא בוכה 

  דמעות ייצאו מעיניך, כורע ליד מגפיו הכבדים 

 זה לא קשור רק לכאב 

 אני מרגיש כאילו אני שוב בן 12 חיישני מכשירים וחוטים מחוברים לרגליים שלי. 

 - אין תגובה. אחות, החשמל הוא מקסימום 

 "בבקשה אל, זה כואב לי מאוד", אני מבקש.

 חשמל

 רגל ימין קופצת באוויר ודמעות זולגות על הלחיים 

 האדוני מחבק אותי, יושב לידי 

 - זה כאב לך מדי? נעבור בהדרגה, אל תפחדי 

 הוא מלטף את ראשי 

 - אני אוהב אותך,אדוני

- אני הרבה יותר

P.s. - אני כל כך אוהבת אותו עמרת תודה.. ואני באמת צריכה ללמוד להגיד את מילת הבטחון. ואני אלמד