צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכי כנוע בעולם

לפני חודשיים. 16 בספטמבר 2024 בשעה 12:50

האדוני אמר שמצפה לי הפתעה בערב

 הציפייה הייתה די מסקרנת

 

- "חכי לי ליד הבר"

אמר המאסטר, והרגשתי את המארז הרך נופל לתוך החזייה שלי

 

 ליד הבר אני כורעת ברך לרגליו, כבר נוהג להניח את כף ידי מתחת לאפר

 

 - זה לא רק פריקה של זרם. את תרגישי את זה רק כשאני נוגע בעור שלך - מסביר אדוני

 

 ואז הוא מוציא שרשרת עם אטב כביסה 

 

 - את יודעת איפה לצרף אותו?

 

 אני מחבר אטב כביסה לפטמה הימנית שלי. קצת כואב וללא חשמל 

 

 - את מוכנה? - שואל אדוני 

 

 אני מהנהתי בראשי ובאותו רגע אני נאנקת בשקט

 

 מרגישה 

 

 האדון לוחץ לי את הירך בידו. אני מקללת באופן סלקטיבי בשלוש שפות, מרגישה את ההשפעה 

 

 - לחזק את זה? - השאלה הבאה 

 

 - טוב, אם רק קצת - אני שואלת 

 

 היד חוזרת אל הירך 

 

 - פרש את הרגליים רחב יותר 

 

 אני מכסהת את פי ביד, שעדיין נמצאת באפר, כדי לא לצרוח 

 

 - למה את עושה את זה? 

 תצעקי, אל תתביישי 

 

 אני מרחיקתי את ידי מהפה

 

 זה באמת כזה חופש 

 פשוט תצעק כי כואב לך 

 פשוט שחרר את הרגשות 

 

 רק להסתכל לו בעיניים ולחייך בין הזעזועים 

 

 אני עדיין לא יודעתי שזהו רק החלק הראשונ של שלושה בללילה. 

 

 אבל אני כבר מניחה שהמשחק הזה יהפוך לאחד האהובים עלינו❤️

לפני חודשיים. 15 בספטמבר 2024 בשעה 14:20

האם את אוהבת את השרשרת? - אדוני שואל 

 

 אני יודעת מה זה

 ואני אוהבת את זה 

 

 "תריםי את החולצה שלך,"

הוא אומר, ואני עושה זאת.

זה תמיד ככה 

 

 דלת המעלית נפתחת בקומת הקרקע. המאסטר מחזיק בשרשרת, שאטבי הכביסה שלה מתחת לחולצת הטריקו מחוברים לפטמות שלי 

 

 אז אנחנו עוזבים את הכניסה 

 

 הוא מושך את השרשרת ואטבי הכביסה יורדים ברעש (זה מרגיש כאילו זה ביחד עם העור שלי, למרות שלמעשה הכל בסדר)

 

  זה היה כואב 

 

 

 כמובן, בעוד חצי שעה ארצה עוד...

לפני חודשיים. 12 בספטמבר 2024 בשעה 16:43

 O MY GOD כמה אני נשלטת

אתמול צפיתי בשעווה שלא בשבילי, אבל נאלצתי לחכות בסבלנות עד סוף השבוע. כל כך אהבתי את זה. זה מאוד קשה וכל התחתונים שלי רטובים מהמתנה. היום אני מחכה ל impact מטורף כי אדוני יתן לי את זה ❣️

לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 20:27

אני מחייכת.

כאב כל כך מושך. במיוחד כשהם מסתכלים עליך, במיוחד כשהמאסטר שלך מסתכל עליך.

בעיניים

אני מחייכת

אני שמחה. הכאב כל כך מושך, עד כדי רעד גדול וגוף רטוב. ואז כל העולם מקבל צבעים חדשים. לעתים קרובות אני מרגישה כאב בלב. זו המחלה שלי, אני יודעת. אבל הכאב של מתנה מאדוני מרפא אותי. אני לא מרגישה ריק ואני מחייכת שוב. אני כל כך שמחה להיות המאפרה שלך, הדום שלך או הכיסא שלך

אני אהיה כלבה טובה מאוד, אני נהנית מכל רגע.

 

אני פשוט שמחה להיות שלך

 

ואני מחייכת 

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 14:34

לקחתי מצית מאדוני . עכשיו אני מעשנת עם חום בנשמה בכל פעם🥰