בהתחלה פרסמתי פה את השם שלי והתמונות שלי. הייתי גלוי. לא היה לי מה להסתיר, והרגיש לי נכון לשתף את עצמי כמו שאני.
אבל אחרי כמה זמן, מישהו עשה עליי עבודת חקר. חיפש אותי מחוץ לאתר, שלח לי הודעות באמצעים אחרים. מצד אחד – זה חרמן אותי. הדליק אותי שמישהו ממש טרח כדי להגיע אליי. מצד שני – זה לא היה לי נעים. זו כבר כניסה לפרטיות.
אז החלטתי להוריד את השם שלי ואת התמונות. לא כי אני מתבייש. אלא כי זה צריך להיות בתנאים שלי.
מי שיבקש בפרטי – אני תמיד אומר את השם, שולח פנים. אין לי בעיה עם זה. אבל רק כשאני בוחר. רק כשזה נכון לי.
אני עובד עם ילדים. החיים שלי לא רק באתר הזה. אני לא רוצה שמה שאני כותב פה או מראה פה יפגע בפרנסה שלי.
אז הגבול ברור: מי שרוצה להכיר אותי באמת – זה אפשרי. אבל רק כשזה בא ממקום של כבוד. לא חטטנות. לא מעקב. ולא חדירה לחיים שלי מאחורי הגב