07:00 בבוקר
קמתי מוקדם, עם תחושת התרגשות לא מוסברת בגוף. משהו באוויר הרגיש מלא אנרגיה, מין דגדוג פנימי שמבקש תשומת לב. אין לי זמן לעצור עכשיו, אבל כבר ידעתי – הערב הולך להיות מיוחד. אני חייב כבר לצאת לעבודה כי אני מאחר, אז נראה לאן היום הזה מוביל.
12:00 בצהריים
בהפסקה מהעבודה חזרתי הביתה. האווירה בבית הייתה שקטה, כמעט מהפנטת. החלטתי להכין כמה דברים לערב – לנקות כמה דילדום לערב , לסדר, להכניס קצת ריח נעים של וניל באוויר. רציתי שהכול יהיה מוכן, כאילו אני מתכונן למפגש עם מישהו חשוב – רק שהמישהו הזה הוא אני.
19:00 בערב
סיימתי בדיוק לא מזמן לעבוד, מתארגן ויוצא לארוחת שישי. הראש כנראה יהיה שם עם כולם, אבל הלב כבר נראה לי הולך לדמיין דברים אחרים. הרגשה של ציפייה מתוקה, כמו סוד קטן שאני עושה עם עצמי.
23:30 בלילה
חזרתי. האור רך, המזגן פועל, והבית שקט לגמרי. זה הזמן שלי, עם עצמי, בלי אף אחד אחר. ערב שמוקדש כולו לשקט, לרוגע, ולחיבור הפנימי – בדיוק כמו שתכננתי.