|
|
|
הזאב עכשיו אצלי בבית
נוכחות צועקת בתוך שקט
כל מבט כל מילה
ואז הנשימה שלו על צווארי
קרוב
כשהוא לופט את גרוני בידיו
משתנקת
משאיר שבילים על גופי
נוכח
ככ נוכח
"במיטה שלך" הוא אומר
חלשה מולו
לשימושו
כך אני אוהבת להיות.
מטונפת
מסומנת
כואבת
מחוייכת
ואז שוב געגועים לתחושה
של הזאב הגדול והרע
@dom fenrir
מממ חטאים לסיום השנה?
אחרי ערב בדאנג'ן
הייתה לנו הופעה מטורפת!!! אני עוד באורות!
המוןןןן שיחות נפש עם אנשים. חלקם די חדשים שהכרתי.
ערב שמח ומוצלח. חבל שאי אפשר להעלות לבלוג תמונות (לא, אני לא אעשה מנוי...)
לילוש💋
ומה אתם עושים כשהמגע הזה חסר?
אני ככ רוצה להרגיש שוב את היד שלו מונפת ונוחתת על הישבן שלי באחת...
לאחרונה אני משתוקקת להרגיש ממנו יותר. לא בטוח שאעמוד במבחן הזה, אך הרצון שם. גובר.
מתגעגעת לדאדי שלי.
להרגיש אותו מרחיב ומחריב רת כל מה שאני ואז לאסוף את הכל חזרה בשניה.
יש לו קסם כזה.
לדאדי שלי.
נכנסתי לזה נטולת רגש
מלאת הצהרות
פאק איט
אני
כבר לא מזהה את עצמי
משהו בי השתנה. התהפך.
למה דווקא עכשיו???
ככ שקופה שאי אפשר עוד להסתיר.
מהרגע ההוא שהמילה השתחררה לאויר זה כל מה שמעסיק אותי.
טיפשה.
זה הראש... והלב.. מתי הלב הפך להיות חלק מהמשוואה?
נרדמתי בשמירה?
ואם זה כבר קורה, לשחרר ולתת לזה להיות?
אני זקוקה למרחק. למרחב. לחזור למקורות ולהזכיר לעצמי מאיפה באתי ומה יש לי ביד. כמה זה יעלה לי.
עד כמה שזה רעיון גרוע, הרצון קיים להיפך המוחלט.
חבל שלא ניחנתי בכפתור איפוס
הייתי לוחצת עליו 3 פעמים לפחות עכשיו.
שיט. נראה לי שזה שוב פעם קרה לי.
לוקח לי המון זמן להפתח
על פניו זה לא נראה כך כלפי חוץ
אבל יש בי חומות ככ גבוהים שאני יכולה לספור על יד אחת את כמות האנשים שאיפשרתי להם להכנס.
אני קולטת אנרגיה בשניה. אנשים לא אמיתיים לא יזכו להכנס לעולם.
וכך, חשפתי את עצמי בפניך ונשארת.
גם כשהיה לי קשה, היית שם.
מאז אני שלך.
אני יודעת שזה מאד שברירי.
מוצ"ש
"תמצאי לנו חדר"
ככב נפתחו תכניות הסופש... מעכשיו לעכשיו בעודי מקפצת בין פרסומים להודעות..נראה שהמזל לא מעיר לנו פנים הערב.
החדר הזה שממש רצינו תפוס
ההוא יקר
אלה לא עובדים היום.
מייאש.
אחרי יותר מידי שלא ראיתי, שלא הרגשתי, את דאדי שלי אני מתפוצצת. אין יותר מתסכל מזה.
עם הלשון בחוץ מבשרת לו שזה לא מתקדם.
זה הפך לפגישה מרובעת עם הרבה בלאגן... ושום דבר לא זז לכיוון...
"טוב תסגרי כבר חדר" בעלי ודאדי כאחד.
אז סגרתי.
זה קורה!!!!
"זה באמת קורה???" בוהה במסך והשאלה נזרקת לאויר.
מתקלחים. מתארגנים.
"דאדי מה ללבוש?" פעם ראשונה שאני שואלת
"משהו סקסי"
אז אני שולפת בגד גוף תחרה חדש שממש אהבתי וטרם חנכתי.
"רוצה לראות דאדי?"
"תפתיעי אותי"
ומשם הוחדר הפלאג. כי צריך להיות מוכנה 😈
כל הדרך ברכב המוזיקה המתגברת, הולמת בתיאום עם דפיקות הלב שלי
זה מורגש?
הוא רואה?
והרגליים רועדות מהתרגשות. אני מתחילה לגמגם. מה קורה לי???
היום...היום החיוך לא יורד לי מהפנים.
אני ככ לא רגועה....
Dom fenrir
“It doesn’t have to be like that, like that…”
A whisper in the dark you trace across my skin,
A breath I chase, a truth I’m sinking in.
Your shadow finds me
even when you’re far—
I feel you pulling
like a slow-born star.
Verse 1
Every quiet night becomes a doorway to your name,
I fold into the memory of the way you tamed my flame.
I’m soft beneath the echoes of the rules you gently set,
Your presence lives inside me
in the spaces I forget.
Pre-Chorus
And I…
I keep replaying every word you’ve ever said.
You guide me even when you're not here,
living rent-free in my head.
Chorus
'Cause I ache for you,
in every breath, in every trembling thought.
You’re the answer to the silence
that my restless heart has sought.
Use me gently, claim me slowly—
I’m yours in every way I bend.
You’re the constant in my longing,
from the start until the end.
Verse 2
There’s a rhythm in my heartbeat
that only you can read,
A softness you’ve uncovered
in the moments when I kneel.
No one holds the power
to unmake me like you do—
I’m undone by simple fantasies
of giving in to you.
Pre-Chorus
And I…
I feel you like a hand that never leaves my spine.
I’m guided by the thought of you—
my edges turn to lines.
Chorus
'Cause I ache for you,
in every breath, in every trembling thought.
You’re the answer to the silence
that my restless heart has sought.
Use me gently, claim me slowly—
I’m yours in every way I bend.
You’re the constant in my longing,
from the start until the end.
Bridge
Mark me with the things you never say aloud,
Let me be the quiet place where all your storms run out.
I’m waiting in the space between your words and your demand—
a heartbeat tuned to listen,
a body made to understand.
Final Chorus (softer)
I ache for you…
every night you’re gone, you’re still right here.
Your touch is like a promise
that my soul is built to hear.
Hold me gently, take me wholly—
I’m yours before you even speak.
Your name is in my breathing,
your claim is what I seek
dom fenrir
יותר מוקדם היום נשכבתי במיטה,
שחררתי את הגוף,
שחררת את המחשבות.
התחלתי לגעת.ללטף.
מגע לא אגרסיבי, לא מיני,
מרחף בלי שום מטרה,
בלי לחץ בלי להסתכל על השעון.
יכולתי רק לדמיין את עצמי מלטפת,
ממש כמו במסאז' רק במעין חדר לבן כזה
עם ריח של מי ורדים
שהמטפלות בו הם בעצם נשים וחלוק לבן אבל מאוד נעימות ולא מזכירות רופאים בשום צורה שהיא.
אז אני נושמת פנימה והחוצה
ומנסה לגלגל אנרגיה
ואז הופכת את המגע לקצת יותר ישיר אך עדיין לא אגרסיבי.
זה משהו שנבנה, הגוף גם זז מעצמו ולאט לאט מבלי שהתכוונתי נוצרה שם אורגזמה מתמשכת
לא חזקה כזאת מתפוצצת ולא רצונית
אלא נינוחה מעגלית, גלית ומתמשכת.
לפעמים אנחנו ממהרים להגיע ישר העיקר מפספסים את כל מה שבדרך אני חושבת שכרגע אני אעצור ואקדיש זמן בלהאט את הקצב, לחקור, לנשום להרגיש לגלגל את התחושות בגוף. יש בזה משהו מאוד מחבר. מאוד מעצים.
מחכה להרגיש אותו נכנס באבחה אחת
שיגאל אותי מרטיבותי
כשאני מחכה כמו ילדה טובה על 6, אני יודעת כמה שהוא אוהב את המראה הזה- שלי, פתוחה. שלו. לשימוש.
משתוקקת למשמע צעדיו חותכים את הדממה ומתקרבים... ואז..תופס את שערי מאחור בפתאומיות ונכנס באחת.
רגליי קורסות תחתיי, גופי רועד ונכנע באחת. שלו. ככ שלו.
לגחמות. לרצונות. לצרכים.
לכל שירצה.
אני מוצאת שנהנית מהמשחק הזה- כאילו להתנגד- כשהקרב הזה בעצם אבוד מראש.
מתמוססת ונעלמת אליו.
הוא לוקח ממני הכל ובו זמנית לא מחסיר דבר.
אני כבר לא מזהה את הקולות והאנחות שיוצאים ממני.
צביטה פה, ליטוף שם, היד שעל הצוואר והרעד שעולה ומתפשט...
Dom fenrir
