לפני כחצי שנה. יום שני, 1 בדצמבר 2025 בשעה 7:06
נכנסתי לזה נטולת רגש
מלאת הצהרות
פאק איט
אני
כבר לא מזהה את עצמי
משהו בי השתנה. התהפך.
למה דווקא עכשיו???
ככ שקופה שאי אפשר עוד להסתיר.
מהרגע ההוא שהמילה השתחררה לאויר זה כל מה שמעסיק אותי.
טיפשה.
זה הראש... והלב.. מתי הלב הפך להיות חלק מהמשוואה?
נרדמתי בשמירה?
ואם זה כבר קורה, לשחרר ולתת לזה להיות?
אני זקוקה למרחק. למרחב. לחזור למקורות ולהזכיר לעצמי מאיפה באתי ומה יש לי ביד. כמה זה יעלה לי.
עד כמה שזה רעיון גרוע, הרצון קיים להיפך המוחלט.
חבל שלא ניחנתי בכפתור איפוס
הייתי לוחצת עליו 3 פעמים לפחות עכשיו.
שיט. נראה לי שזה שוב פעם קרה לי.

