לפני 4 חודשים. יום חמישי, 20 בנובמבר 2025 בשעה 0:24
מחכה להרגיש אותו נכנס באבחה אחת
שיגאל אותי מרטיבותי
כשאני מחכה כמו ילדה טובה על 6, אני יודעת כמה שהוא אוהב את המראה הזה- שלי, פתוחה. שלו. לשימוש.
משתוקקת למשמע צעדיו חותכים את הדממה ומתקרבים... ואז..תופס את שערי מאחור בפתאומיות ונכנס באחת.
רגליי קורסות תחתיי, גופי רועד ונכנע באחת. שלו. ככ שלו.
לגחמות. לרצונות. לצרכים.
לכל שירצה.
אני מוצאת שנהנית מהמשחק הזה- כאילו להתנגד- כשהקרב הזה בעצם אבוד מראש.
מתמוססת ונעלמת אליו.
הוא לוקח ממני הכל ובו זמנית לא מחסיר דבר.
אני כבר לא מזהה את הקולות והאנחות שיוצאים ממני.
צביטה פה, ליטוף שם, היד שעל הצוואר והרעד שעולה ומתפשט...
Dom fenrir

