המסע אל השליטה

אז החלטתי לשחק בעיניין קצת ,גם ככה היא אמרה שעד שאני אופטימי היא לא תקרא פה יותר.
אני רק רוצה להקדים ולומר ,לבחורה הזאת יש לב מזהב ,פשוט היא ראתה המון בחיים ,וזה הפך אותה לבנאדם שלא מוותר לא לעצמו ולא לגברים חסונים ובכיינים כמוני.

אז החלטתי לספר לה היות ואני יודע שגם ככה היא לא תהייה פה בקרוב ,מה כן עושה לי את זה בחיים ,למה אני כמהה ,מה מדליק את היצר חסר הגבולות שלי,איזה מחשבות טובות לא נותנות לי מנוח.

אז היות ואני גבר אין דבר שמדליק אותי מאשה.
לשמוע אישה מדברת אלי מתייחסת אלי זה מעביר בי צמרמורות.
לא כל אישה רק אישה שמדליקה אותי כמובן ויש שתי רמות של הידלקות :

1. פיזית יש נשים שרק מלהסתכל עליהם אתה יכול ליפול לבור או להתקע בעמוד בדרך.

2. נשים חריפות עם שכל פעלתני במיוחד

3. ולא כלכך קשור נשים שלא מפחדות מחידושים שלא מפחדות לגעת(כי אני כזה ואני רוצה יחס דומה:::)

אז הרמה הפיזית ברורה לכולנו אני חושב אין בחורה שלא נתקלה במבט נוזל רוק מגבר מזדמן
ותנחומי הכנים לכל הגברים שמזילים רוק דווקא אל בני מינם הגברים

גם הרמה של משחקי מין מקדימים ומשחקי מין של תוך כדי בטח ברורה לרובנו ועל זה בטח לא ארחיב כאן

נשארה רמת השכל בהקשר לאותה בחורה שנזפה בי באותו הפוסט הקודם ,אין דבר יותר מפתה לדעתי ,ותקראו לי מזוכיסט כולם יודעים שאני אודה בזה ,אין דבר יותר מדליק מבחורה שמעמידה אותי מילולית על המקום.
אני מייד מתנצח איתה ,מנסה לגרום לה לרצות ללטף אותי במילים.
ההיא ממש לא להפך היא רק מראה לי יותר כמה אני נחות לדעתה ,הגרוע מכול שכל מילה שלה זהב ,היא פשוט מדברת לעיניין.
ואני בשנית מנסה להתמודד בקרב מילולי עם סוף ידוע מראש ,למה ידוע מראש?
היא פשוט צודקת ,אני בכיין ,אז כן עברתי דברים ,אם אני אמשיך להתבכיין זה יעבור ,וודאי שלא ,אבל באותו הרגע רציתי למות באמת או לפחות לגמוע איזה חצי בקבוק וודקה בשלוק.
בזכות אותו הפוסט זה לא קרה ,אבל היא מצידה לא מקבלת את זה ,ואומרת לי שיש אנשים שעברו פי אלף יותר ממני ,ושאפילו הם כותבים יותר אופטימי ממני למרות גילם הצעיר משלי.
ולך תסביר לאחת כזאת שכל מקרה לגופו.
בכל אופן היא ביקשה שלא אגיב אצלה והודיעה חגיגית שעד שאני לא משפר את מצב הרוח וההערכה העצמית היא גם לא תקרא אצלי.
וזה כלכך מדליק אותי אישה קשוחה שכזאת
אני כלכך מתחרמן מהעובדה שהיא קוטלת אותי ,ואני פשוט לא מסוגל להגיב
למרות שהגבתי הגבתי כמו עבד למאסטרית מנוסה.
בכניעות בערגה בתשוקה מוסוות ,כי היא בכלל לא רוצה שום קשר עם אישיות נחותה שכמותי
וכלכך עושה לי את זה המחשבה שהיא פשוט קוראת אותי ולא מקבלת את החולשות שלי להפך משפילה אותי אליהן
כלכך כמו האקסית שלי וזה בכל זאת קונה אותי שוב הקשיחות הזאת
מה שיותר עושה לי את זה היא העובדה שהיא כלכך צודקת
היא פשוט לא משאירה לי מקום לתגובה וככה היא שהגיבה אחרונה לתגובה שבה הסכמתי לנתק והודתי בפניה שאני מבין ומקבל בהתרפסות ,כשכל מה שאני רוצה ממנה הם כתובת וטלפון.
ולנסוע אליה במיידי לקפה
במקום זה היא חוזרת מעריכה את ההסכמה שלי ומודיעה בפניי בצירוף של כמה עצות מקסימות לחיים שזה סוף לקשר הווירטואלי בינינו עד להודעה חדשה ממנה.
ממנה קולטים את המאסטרית שלי ,השאירה לי משימה והלכה.
פשוט עשתה לי את זה הבחורה.
אני רק מקווה שעם בטעות היא כן תכנס היא תבין את המחמאה ולא תתכעס ,למרות שיש פה המון ציניות (טוב רק קצת) בדרכי שלי המוזרה אני מחמיא לה ,ויותר מזה גם אומר לה מה אני חושב עליה ,ולדעתי אמרתי רק דברים טובים.
מה גם שזה אחד הפוסטים הפחות קודרים שלי
מלה אחת של דיכאון אין פה
אני כלכך גאה בעצמי
תודה לה שעזרה לי למצוא את הרצון לכתוב אופטימי
וכמובן על שסיפקה גם את הנושא

בברכת אני חרמן ססססעמק
שיהייה לכולנו שבוע נאה