החיים עצמם

הודעת נימוסין בתיבה, די מהר עברנו לטלגרם ומשם כבר קבענו שעה להיפגש ...תשחרר אותי, תשתמש בי, אל תשאל אותי...כך היא כתבה רגע לפני שהגעתי, כשנכנסתי היא עמדה באמצע הסלון רק עם חוטיני שחור, עיניה היו מכוסות, ראשה מוטה מעלה, ידיה פרושות אל על לתקרה, סגרתי את הדלת והתקרבתי אליה, נעמדתי מאחוריה, הרחתי את שיערה,היא הרגישה את הנשימות שלי, אני שמעתי את שלה המתגברות, הורדתי לה את הידיים לצידי גופה, פרמתי את הקוקו שהיא עשתה, בעודי עומד מאחוריה שלחתי יד אחת אל לחייה, אני חצי נוגע חצי מלטף, ואז ללא הכנה מוקדמת אני אוחז אותה בגרון, היא נלחצת....תירגעי אני לוחש לה , את בידיים טובות,אני מכניס את הרגל שלי בין רגליה ובועט קלות בכף רגלה, היא מבינה מהר ומפשקת את רגליה עוד יותר, אני מסתובב וניצב מולה, אני רואה אותה, היא לא רואה אותי, אני מתקרב אל שפתיה , היא חושבת שאני עומד לנשק אותה אבל לא.... הפיטמות הזקורות שלה נמחצות על החולצה שלי, ושוב ללא הכנה מוקדמת ..אני שולח יד בעוצמה לבין רגליה, היא נאנקת ומתכופפת טיפה , תתיישרי אני לוחש שוב, אני מניח יד שוב על צווארה והיא מרגישה את האצבעות שלי עוברות בתנועת שריטה על הצוואר שלה עד לבית החזה, אני מקרב את פי לאוזן ימין שלה ולוחש ... עכשיו לא לזוז בכלל, שקט דממה....קצב נשימותיה מתגבר כשהיא מרגישה שתי אצבעות של כל יד על כל אחת מהפיטמות שלה , היא מבינה שזה סוג של מבחן עבורה , מה סף הכאב שהיא תוכל להחזיק, עד כמה אכאיב לה, האם היא תישבר ותגיד את מילת הביטחון, אני ממשיך ולרגע מפסיק היא חושבת שזהו .שהמבחן נגמר והיא עמדה במשימה אבל שתי שניות אחרי זה היא מרגישה את הפיטמה מסתובבת בעוצמה על יד שתי האצבעות שלי,אני מפסיק לרגע ומחבק אותה,מניח את ראשה על כתפיה,לוקח את ידיה ומעניק לה את ההבנה שהיא יכולה כרגע לחבק,היא רגועה מעט, מחייכת, היא עוד לא יודעת ש..שהחלק הזה היה רק המבוא, המנת פתיחה , השאלה אם היא מוכנה למנה הבאה ולהמשך הסשן ...או שעליי להוכיח את עוצמת השליטה גם שלי ולהפסיק הכל, להגיד לה להתלבש , לאחל לה לילה טוב, ולקנח ב...היית בסדר ..אשקול אם את ראויה להמשך...