וּבַלַּיְלָה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת מְטֻנָּפוֹת, מְלֻכְלָכוֹת, מַחְשָׁבוֹת שֶׁנּוֹטְפוֹת זִמָּה , פַנְטַזְיוֹת שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ לֹא יְכוֹלִים לְדַמְיֵן, תְּשׁוּקוֹת שֶׁרוֹצוֹת לָצֵאת, עוֹצְמוֹת שֶׁרוֹצוֹת לְהִתְפּוֹצֵץ ...
וּבַלַּיְלָה הַגּוּף שֶׁלְּךָ מְדַבֵּר אִתָּךְ, מְשַׁדֵּר לָךְ תְּחוּשׁוֹת אֲחֵרוֹת, הַמּוֹחַ מְנִיּח פְּקֻודּוֹת וְהַגּוּף מֵגִיב מִיָּד, וְחֹם הַתְּשׁוּקָה פשוט בּוֹעֵר וְגוֹבֵר...
וּבַלַּיְלָה אַתְּ כְּאִלּוּ אַחֶרֶת , עִם חֲשָׁקִים שֶׁל תְּשׁוּקָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת, עִם רָצוֹן לַחֲווֹת , לָדַעַת , לְהַרְגִּישׁ וְרַק לִמְצֹא אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ...
וּבַלַּיְלָה אַתְּ לֹא בֶּאֱמֶת שׁוֹנָה , זֶה לֹא מֶזֶג הָאֲוִיר אוֹ הָעוֹנָה,
אַתְּ פָּשׁוּט מַתְחִילָה לִחְיוֹת ....וְרוֹצָה לָצֵאת מֵהַצְּלָלִים וּפָשׁוּט..לִהְיוֹת.
וַאֲנִי בַּלַּיְלָה רוֹצָה לִהְיוֹת לְיָדֵךְ ....שֶׁגַּם אֲנִי אוּכַל לִחְיוֹת
וְאַתְּ קוֹרֵאת , מְחַיֶּכֶת , וְיֵשׁ לָךְ רֹגַע בַּמּוֹחַ
וְאוּלַי תַּחְשְׁבִי אֶת הַהוֹדָעָה לִשְׁלֹחַ
כִּי הַכֹּל מַתְחִיל בְּמִלִּים
וְאָז מַגִּיעִים הַצְּלִילִים
אָז אִם אַתְּ רוֹצָה מוּכָנָה לְנַסּוֹת
הִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲשׂוֹת וְגַם לְעַסּוֹת
הַתִּרְצִי?