הרבה נשים ( וכן זה נכון גם לגביי גברים ) לא באמת מכירות את הגוף שלהן.
אבל האמת היא שהן מכירות רק את הצל שלו.
הן מכירות את הגרסה הנורמטיבית, המוכרת, הבטוחה. את הנגיעה המהירה במקלחת, את הקצב הרגיל במיטה, את האורגזמה הקצרה שמגיעה ונעלמת כמו רוח, את הסשן המוכר, את המגע הקבוע. הן חיות עם גוף שהן חושבות שהן מכירות מספיק כמי שחיות בו כבר שנים כדיירות קבע אבל למעשה הן רק דיירות זמניות בו.
עד שמשהו משתנה.
כשאישה אמיצה מספיק, כשהיא פותחת את הדלת של התודעה ומאפשרת לעצמה להיות סקרנית, רעבה לידע, לתחושת רצון רק אז היא מתחילה לגלות עולם שלם שהיה קיים בתוכה כל הזמן, אך נשאר חבוי. היא מגלה שהגוף שלה הוא לא מכונה פשוטה שצריכה "לגמור", אלא נוף עמוק, רגיש ורב-שכבתי, שמסוגל להרגיש דברים שהמילים כמעט לא מצליחות לתאר.
זה מתחיל בהרפיה.
בהבנה שכדי להרגיש באמת – צריך להפסיק למהר. האיטיות היא השער. כשמישהו נוגע בה באיטיות כמעט בלתי נסבלת, כשאצבעות מלטפות את העור שלה כאילו הן קוראות אותו כמו ספר עתיק, היא מתחילה לרעוד עוד לפני שהגיעו לאזורים "האסורים". פתאום הצוואר, החלק הפנימי של הזרוע, השקע מאחורי הברך – הופכים לאזורים ארוגניים חדשים.
היא מגלה שהכאב יכול להיות מתוק.
וזה לא משנה אם זה סטירה חמה ומדויקת על הישבן, צביטה עמוקה על הפטמה, נשיכה שמשאירה סימן – אלה לא סתם כאב. הם מעירים את הדם, פותחים את העצבים, הופכים את העור לרגיש פי עשרה. הגוף לומד שגבולות אפשר לשבור, ושמעבר להם מחכה עונג עמוק יותר, חייתי יותר, כמעט רוחני.
ואז מגיעה הטנטרה...כן הטנטרה
טנטרה היא לא טכניקה. היא דרך חיים.
זו ההחלטה להפסיק לראות את הגוף כמטרה ולהתחיל לראות אותו כמקדש. זה מגע שלא ממהר לשום מקום. לשון שמסתובבת סביב הדגדגן במשך עשרים דקות בלי לתת שיא. אצבעות שחודרות עמוק, נשארות שם, לוחצות על נקודות קדומות, מעוררות גלים של עונג מהבטן עד קצות האצבעות. נשימות משותפות, מבטים, דממה...מגע אחר..עולם אחר..עונג אחר.. תחושה אחרת.
כשהיא נפתחת לטנטרה, היא מתחילה לחוות אורגזמות מסוג חדש לגמרי.
לא האורגזמה הקטנה, החדה, שמתפוצצת ונסוגה. אלא אורגזמות גליות, עמוקות, שמתחילות עמוק בתוך הרחם, עולות כמו גאות, משתלטות על כל הגוף, גורמות לרגליים לרעוד, לבטן להתכווץ, לעיניים להתגלגל, ולנשמה לבכות משמחה. לפעמים היא מגיעה לאורגזמה בלי שום חדירה – רק מנשימה, ממגע נכון ומדוייק , מהתמסרות.
היא לומדת שמגע כזה או אחר בקרקפת/בצוואר, בעורף, בירכיים, בטבור, בחזה, בפנים, בגב התחתון בדגדגן שלה הוא רק ההתחלה.
שהיא יכולה להרגיש עונג עמוק מהנקודה הקדמית במוח, לנקודה האחורית בנקודת ה G, מהשילוב ביניהן. שהיא יכולה להיות רטובה כל כך, חמה כל כך, פתוחה כל כך, עד שהיא מרגישה שהיא נמסה.
והכי חשוב...היא לומדת שהיא יכולה.
יכולה להרגיש יותר.
יכולה להיפתח יותר.
יכולה לבכות, לצרוח, לרעוד, להתחנן, להישבר – ולהיוולד מחדש בתוך העונג.
אם את קוראת את זה עכשיו ומרגישה משהו זז בתוכך – זה הגוף שלך שמדבר.
הוא קורא לך. הוא רוצה שתפסיקי להסתפק במוכר. הוא רוצה שתעזי. שתחקרי. שתלמדי. שתתמסרי.
כי עמוק בתוכך, מחכה לך עולם שלם של תחושות, הנאות וגילויים – שאת עדיין לא מכירה.
והשאלה היחידה שנשארת היא:
האם את מוכנה סוף סוף להכיר את עצמך?