The other me

" את השמש הנצחית בראש הצלול

הפנטזיה הגשמית

הפאלקור שהפך למציאות,

את הריח שבחיים לא אשכח 

והירח שתמיד עף ,

את המוסיקה שלצליליה אני רוקד ונוסע

וכשאני עוצם את עיני אני דומע 

הקיה ספורטאזפ' שחולפת על פני 

עם אותיות שנכתבו באצבעותיי 

את התמימות הילדית שלי 

שהושיטה לי יד ,

את חיבקת את הלב, את אהבת , 

ורק בשביל השפיות אני מנסה לשכוח 

ולהמשיך בחיי 

אבל זה חזק ממני ..זה לא בידי..

ההעלמות שלך רוטטת על העצב החשוף 

וכשאת מופיעה..זה כמו כישוף..

לא מסוגל ולא רוצה לשכוח או להרגיש פחות ..

מאחל לך שאת כן תצליחי למצוא עוד אהבה שכזאת.." 

על הקיר תלויה תמונה , 

עם מסלול של הליכה , 

כביש ארוך קצת מפותל , 

עם עצים על רקע דל , 

במאמץ פשוט ולא קשה , 

דמות אחת קטנה יותר , 

מתבונן איך היא צועדת , 

משחררת וחולמת , 

ואני עומד איתן , 

עם בית חזה שמרוקן , 

היא לקחה את מה שהיה , 

ובכל צעד זרקה עוד חתיכה , 

ואולי זה למה הם צומחים ? 

העצים שבצדדים ? 

בשחור לבן , עצוב כזה , 

היא כבר אי שם בקצה ..

למסירה ..קצת חבוט ..

עם צלקות שהחלימו , 

סביר חיצונית ..

בפנים אפשר להציץ ולהבין שעברו עליו דבר או שניים ..

עדיין מתפקד למרות הפגיעות..

אבל הוא יחזיק מעמד ..הוא החזיק עד עכשיו ..

נכון צריך לטפל קצת יותר ..

הוא ניתן להזנחה בקלות ..לכן צריך לשמור ..

אבל ..

מי שיקח ירוויח לטווח הארוך ..

הלב שלי או מה שנשאר ממנו אחרי החיים האלה ..

התרגלתי..האישונים מורחבים ..

התענגתי ..המגע הנעים ..

התגעגעתי ..למצב לא אפשרי...

התמכרתי ..לפנטזיית מבוגרים..

הרחתי ...ולא אשכח ...

הקשבתי ..עם הלב כל כך ...

נתתי ..גם כשלא היה מה לתת ...

שיחררתי ..כי לציפור הזאת צריך קן ..

אני נזכר ביופיך ..במבט שלך ..כשאני מבין שזה לא נועד לקרות ...

מגע עורך עדיין מופיע תחת אצבעותיי בלילות ..

איך הנחתי את ראשי על נשמתך ..איך היית לי לעוגן כנגד כל העולם ..

ניכנסתי אל מתחת לעורך ..ועטפת אותי בהבנה ..

אהבה של כאב שמטיחה את הגוף לכל הצדדים בין 4 קירות כפות בתוך כותנת משוגעים ..

אני עדיין נאחז ואני לא מוכן לשחרר ..לא מסוגל ..

מי יתפוס אותי כשאפול ? ..

החיוך שלך מופיע מול פניי כשאני מביט למעלה ..

ואת מסמנת לי ..

תשחרר את האחיזה ..הנפילה ..אתה צריך אותה ..

" אני אוהבת אותך ..אבל זה לא יכול להתקיים" ..כשתגיע לקרקעית ..תגיע ..אתה לא תישבר..אני אתבונן בך מכאן ..תמיד ..

תיהיה בכאן ועכשיו..

תשחרר ...ואם צריך דמעות ...תשחרר ...

תרגיש את האוויר על גופך בדרך למטה ...

חתך של משב קר ..אתה יודע איך זה מרגיש ..

מותר לך לעצום עיניים ..

תנשום ...

האצבעות מרפות ..

ואני מתחיל ליפול..

ושום כנפיים לא יצלו מניפלה כזאת ..

אולי בגלל זה הן נשארו כצלקות על השכמות של הגב ..

השיר הזה היה בו תמיד משהו מיוחד ..במוסיקה בצלילים ..באיך שהוא סוחף ..

אני לא יודע להסביר בדיוק מה ...

והוא מייצג עבורי משהו ..

כשפיזרתי את מסך העשן מעליו ..

ונתתי לו משמעות ..

אני מבין שזה שנינו שרים ..יותר נכון שרנו ..

ייחלתי למשהו כזה שיקרה ...וזה קרה ..

וזה נגמר ..חוויתי ..לא ידעתי שאתאהב ככה ..

זה לא היה בתוכניות ..

אבל אני לא מצטער על זה ...

מפה זה רק לצמוח ..להמשיך קדימה ..ראש מורם . 

לנשום ..לצעוד ..לאט לאט ..

Oh, and my love

Did I mistake you for a sign from God?

Or are you really here to cut me off?

Or maybe just to turn me on

'Cause these days

I would be lying if I told you that

I didn't wish that I could be your man

Or maybe make a good girl bad

I've got a river running right into you

I've got a blood trail, red in the blue

Something you say or something you do

The taste of the divine

You've got my body, flesh and bone

The sky above, the Earth below

Nothing to say and nowhere to go

A taste of the divine

יש אנשים מיוחדים ..שיש להם משמעות כל כך עמוקה ..

הם נסחפים בסערת החיים אל תוך החיים שלי ...

יוצרים מערבלות שבאות והולכות ..

גשם וקשת בענן ושמש וירח..נותנים תחושה של מבט בכוכבים בלב ים ...כשהכול מסביב חשוך ..כשאני מבין שאין לי מושג איפה אני במציאות ..איפה אני במרחב ..

וכל החלל הזה שהם מילאו ..נותר ריק כשהם עוזבים ..

אז אני יושב ..בשקט 

..מתרגל נשימות ..עם רעש באוזן שמרכך לי את הנשמה ..

ולי נשאר רק לעכל את התחושה ..

ולחפש את החוף הקרוב במרחב ...כי אין עוגן במסע שכזה ...

את לאן כאן כבר כמה ימים ..

והתחושה היא של נצח ..

במקום שהזכרונות יתפוגגו ..

אני רק מדמיין אותך יותר בבהירות..

כל מילה ..וקול..הנשימה שלך ..הריח..

מבט עינייך..טעם שפתייך..חום גופך ..

תחושה שעקרו לי חלק מעצמי ..

והריקנות הזאת כשאת לא כאן ..

זה כל כך קשה לי ..

נכון ..ביקשת זמן לעצמך ..

ולי לא נשאר אלא להסכים ...

עם כמה שאני מתגעגע אליך ..האהבה שלי אליך מנצחת ..

אז אני אסבול לי בשקט עם הגעגועים ..

ואאכיל את עצמי סרטים ..

ואשחזר בראש שלי תחושות ..זכרונות ..

ואין לי איך לספר לך מה עובר עליי..

ואין לי מושג מה עובר עלייך ..

והריחוק הזה מכאיב כל כך ..

אני גמור נפשית ..הותרת בי חלל כה עמוק ..

לא אוכל בחיים למלא אותו ...בלעדייך ..

זה כשאני מביט בך והאור קורן ממך ..

הסביבה שלך מאורת בחום ואהבה ..

זה החיוך הקטן והשובב שלך ספק תמים ספק חיוך של תשוקה ..

זה האוזניים המתוקות שלך שמוסתרות על ידי שיערך הזהוב ..

העגילים שנותנים רמז לאנושיות שלך ומשלימים את דמותך המושלמת ..

זה המבט בעיניך ..שאוזק אותי ורותם אותי לגופך ..

זה הריח הממיס שלך שאיני מסוגל לעמוד בפניו..

מותיר אותי עם פה פעור ורצון לעוד ..

זה ההוויה שלך ..האהבה שלך ..הלב שלך ..

הדרך שבה את מתכנסת לתוכי ..

זה האנרגיה שעוברת בין הגוף שלנו כשאנחנו מתנשקים ..

טעם שפתייך המתוקות והעדינות ..

מגע כף יד שעובר על לחיי ..

חיים שלמים לצידך רצים בראשי ..

כל כך שונה וכל כך מדהים ..

מילים כמו ..

The one that got away..

עוברות לי בראש בכל הסיטואציות ..

חיים שלמים אחרים שיכלו לקרות בגלול אחר. ..

איך זה יכול להיות ...

כמה אני מרגיש אליך ...מידות שלא קיימות במילים ..