ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The other me

סקרן לגבי כמה רחוק אגיע עם הכתיבה
לפני שבוע. 16 בדצמבר 2024 בשעה 15:56

אני נזכר ביופיך ..במבט שלך ..כשאני מבין שזה לא נועד לקרות ...

מגע עורך עדיין מופיע תחת אצבעותיי בלילות ..

איך הנחתי את ראשי על נשמתך ..איך היית לי לעוגן כנגד כל העולם ..

ניכנסתי אל מתחת לעורך ..ועטפת אותי בהבנה ..

אהבה של כאב שמטיחה את הגוף לכל הצדדים בין 4 קירות כפות בתוך כותנת משוגעים ..

אני עדיין נאחז ואני לא מוכן לשחרר ..לא מסוגל ..

מי יתפוס אותי כשאפול ? ..

החיוך שלך מופיע מול פניי כשאני מביט למעלה ..

ואת מסמנת לי ..

תשחרר את האחיזה ..הנפילה ..אתה צריך אותה ..

" אני אוהבת אותך ..אבל זה לא יכול להתקיים" ..כשתגיע לקרקעית ..תגיע ..אתה לא תישבר..אני אתבונן בך מכאן ..תמיד ..

 

תיהיה בכאן ועכשיו..

תשחרר ...ואם צריך דמעות ...תשחרר ...

תרגיש את האוויר על גופך בדרך למטה ...

חתך של משב קר ..אתה יודע איך זה מרגיש ..

מותר לך לעצום עיניים ..

תנשום ...

האצבעות מרפות ..

 

ואני מתחיל ליפול..

ושום כנפיים לא יצלו מניפלה כזאת ..

 

אולי בגלל זה הן נשארו כצלקות על השכמות של הגב ..

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י