סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של משוגע

מילים שנכתבות בדם

בבנייה!
לפני 17 שנים. 16 בפברואר 2007 בשעה 17:51

כשטיפה הראשונה נשרה מעורה ,וריחפה אל עבר הרצפה ,אותה תצבע בעוד רגע לאדום. יכולתי לחוש בריעידות גופה המתרגש ,ולראות בעינייה איך הוא כובש את כולה ,יכולתי להריח אותו ,יש לו ריח משלו לפחד. הוא חמוץ וטעמו מריר ,הפחד מכסה את אישוניי העיניים כמו שקרח מכסה כביש בחורף נורא קר ,הוא עוטף אותם כמו כספית מתרחבת. הוא מוטיר בפנים קמטי חרדה ,אחרי מספיק ביקורים קמטים אלה נוטים להפוך לאורחי קבע שימענו לעזוב ,הם לא מכוערים הם מוסיפים משהו לאופי הפנים. אצל חלק הם מתיישבים מתחת לעיניים ,וצוברים שם שחור כשהוורידים מתחילים התעייף ,אצל אחרים הם מתכווצים מסביב לפה שנוטה להתכווץ מעודף החרדה. אני אוהב את קמטי הפחד שלה ,אצלה הם מתיישבים לצידי העיניים ,יוצרים מסכת גנבים לאורך הפנים הרכות שלה. היא ממש יפה כשהיא מפחדת ,ההתמסרות שלה לפחד כבר תפסה אצלה בסיס של קבע ,היא תפאר את מעמדי.

זהו הטיפה נחתה לה על הרצפה ,אני מחליק את התער הלאה מהצוואר ,ויורד לכוון פיטמותיה הזקורות ,בחיי היא ככ יפה כשהיא מפחדת....