הכל מכתוב

אז אני ביום מחלה בבית כי כולי תפוסה, בהמשך לאתמול,  ואיזה יום בחרתי, הפסקת חשמל עד שעה 17:00. 

כן כן אני לבושה. 

אני יודעת!

סעמק. 

כואב!!

הצוואר וכואב לי כ"כ ,

עברתי שבוע וחצי מאוד קשוחים ועמוסים.

הגוף שלי לא אהב את זה בכלל + הקור המעצבן הזה ועכשיו אני משלמת על זה מחיר. 

והוא כואב.

מאוד. 

האושר בחיי❤️ תינוקת שלי😍

לא,

פשוט לא הולך ביחד.

בקיץ עוד איכשהו אני יכולה להבין.

אבל בחורף? חייבת גוף ערום צמוד אליי שמחמם אותי! בלתי נסבל ואפשרי הקור הזה! 

דרוש גוף חם ונעים לכרבול ושינה!

לא מבינה איך זה עוד לא חוק.

ועד שתבוא העיניים שלי נעצמות וכבר נכנסתי למיטה

אל תרעיש הרבה בבקשה❤️

חניתי בחוץ כי שמעתי שהולכת להיות סערה ואני כמו ילדה טובה מעוניינת שהגשם יטפטף על הרכב שלי ויעביר ויש!

איפה הגשם שהובטח לי???????

ממש לישון לבד.

אף פעם לא אהבתי את זה, זה הדבר השנוא עליי ברווקות.

לישון לבד.

מעצבן אותי נורא. 

אישה שכל הזמן חושבת ועושה ואף פעם לא משקיעה בעצמה.

ככה נראית מישהי שהזניחה את עצמה.

כן כן. 

הזניחה.

כי כאב לה

כי כאב לאחרים

זה מביך, זה חשוף.

אבל זאת המציאות.

זוט עני במצב הכי חשוף שלי. הכי אמיתי. 

בתקווה שב2026 אני אלמד לשים את עצמי במקום הראשון,אשקיע בעצמי ובבריאות שלי, ואלמד לאהוב את עצמי מחדש.  

זה אף פעם לא קל.

גם מחברים וגם מבני זוג.

אבל לפעמים מגיע הזמן שאין ברירה אחרת.

גם בחברות הזאת הרגשתי חנוקה, הייתי חייבת להשתחרר.

אבל הפעם

זה כן אתה וזה כן בגללך

זה נהיה לי כבר קשה, ועמוס ומציף 

ואני רוצה וצריכה שקט 

אני לא מחפשת סערות 

ואתה הוריקן.

אז שחררתי, בשבילי. 

הוא רעיל.

רעיל.

רעיל.

רעיל.

רעיל.

מגיע לך יותר, את הכל. 

הוא נותן לך כלום.

זה הזמן להגיד ביי ביי, והפעם לנצח.