או השניים שבסופו של דבר מרגישים איתם הכי בנוח.
אז בתקופות שהייתי יוצאת יותר ומכירה מבחינתי תמיד הסתכלתי על כל היכרות, כהכרות לטווח הארוך, לא תמיד הצד השני אמר אמת ורצה את אותו הדבר.
לקח לי כמה רגעים להבין את זה שהם רצו רק להיכנס לי לתחתונים.
אז נכון, היו פעמים של סקס נחמד וטוב, אבל זהו.
בזה זה הסתכם.
היו פעמים ששילמתי על השתייה שלי והלכתי הבייתה כי הפערים היו גדולים מדי.
והיו פעמים שהייתה שיחה נחמדה והוא החזיר אותי הבייתה ובזה זה נגמר.
ובסוף, מבחינתי, זה תמיד חוזר לאותה הנקודה,
גבר שלא משקיע, ומחזר, כן כן בעיניי זה התפקיד של הגבר!
אני לא רודפת, לא מתעקשת, אני תמיד משחררת.
גם בקשר האחרון, הגבר שהכרתי.
ההתחלה הייתה מבטיחה, פרפרים צחוקים שבתות הכל מהכל.
הערתי על משהו שהיה לי לא נעים,וקיבלתי סמס ארוך שנאמר לי למה כרגע זה לא .
פוגע מאוד. לא אשקר. אבל בסופו של דבר הוא עשה לי טובה. וטובה ענקית🙌
אבל שלך לחלוטין. כאן זה נגמר.
לא שאלתי מה קרה פתאום? מאיפה זה צץ?
אני לא חושבת אף פעם שלנסות לכבול אלייך מישהו זה נכון כזה לא בהדדיות.
כשאני מרגישה את כל הדברים האלה מהגבר אני מרשה לעצמי להיפתח ולתת לו לראות עוד צד שבי.
כי זה נעים לי להבין שהוא שם אותי בראש.
נחזור רגע להתחלה,
אז כמו שאמרתי, הכרתי ואני מניחה שעוד אכיר.
אבל למה אני אומרת קבועים?
כי אלו הגברים שיצאתי איתם, הרגשתי איתם ביטחון בעיניים עצומות וגם כשהחלטנו שזה פשוט לא זה עדיין נשארנו חברים. כן כן חברים.
כשיש לי יום רע או שבא לי לשתף על בדיקה, חשש, הצלחה, כל דבר שקורה לי אני יודעת שאני יכולה לפנות לשתף ותמיד יהיה לי מענה מהצד השני וזה הכי בהדדיות.
עכשיו, אולי עצם זה שאני שומרת לעצמי את הקשרים האלה אולי, רק אולי, קצת תוקעים אותי? בהחלט יכול להיות. אבל אני גם לא שוכחת את הרגעים שהייתי זקוקה להם והם היו שם בשבילי.
זה נשמע מוזר אבל אנחנו משוחחים על הכל, על המיטה, על הבית, החיים, הכל מהכל.
יש בזה משהו מאוד יפה ואינטימי .
משהו שאדם זר עוד לא הצליח לתת לי.
ולכן אני משחררת בלי בעיות. לעולם.
אף פעם לא שאלתי: אבל למה?
לא אסמס, לא אטלפן.
אקבל את זה כסימן שפשוט הוא לעולם לא היה שלי אם היה לו קל כ"כ לשחרר אותי.
אני חושבת שמי שבאמת אבל באמת ירצה,מהלב, לא יתן למשהו טוב ללכת ממנו.
איזה כיף שיש לי את המקום הזה להקיא את כל המחשבות שלי❤️