ואני עדיין מרגיש בכל תנועה שלי את הכאב מהספאנקים שחטפתי מהשולטת המדהימה שזכיתי להיות הפרטנר שלה באותו ערב קסום
אני נשלט רך שלא מתחבר לכאב אבל כל פעם שאני נזכר עבור מי ספגתי את הכאב הזה אני מחייך ומתמלא גאווה וסיפוק אדיר
ואני עדיין מרגיש בכל תנועה שלי את הכאב מהספאנקים שחטפתי מהשולטת המדהימה שזכיתי להיות הפרטנר שלה באותו ערב קסום
אני נשלט רך שלא מתחבר לכאב אבל כל פעם שאני נזכר עבור מי ספגתי את הכאב הזה אני מחייך ומתמלא גאווה וסיפוק אדיר
לא רוצה יותר להיות חופשי.
לא עוד לתכנן לעצמי את סדר היום, להתעורר וללכת לישון מתי שבא לי, לאכול בזמנים שאני קובע לעצמי, לצאת לבלות ולטייל מתי שבא לי וכמה שבא לי.
לא עוד, מיציתי את החופש.
הגיע הזמן לתת ביטוי מלא לנשלט שבי.
הנפש שלי משתוקקת להתמסר, להשתייך, לוותר על שליטה עצמית, להיות כנוע ונתון למרותה של השולטת שאהיה ראוי לה, לסגוד לה, להעניק ולשרת אותה בכל דרך שתבחר, להיות כלוא וחסר אונים בידיעה שהיא מחליטה על כל צעד וכל נשימה שלי, להיות מקולר ולהרגיש את העוצמה שלה כשהיא אוחזת ברצועה ביד אחת ובשוט ביד השנייה, והיא לא צריכה לומר מילה, מספיק מבט חד וחודר בעיניה שמשדר לי "אתה שלי", ומבט מושפל שלי מלמטה שמשדר לה בתגובה "כן מלכתי".
שאשכרה ביקורת חיובית של ניב גלבוע גרמה לי להזיז את התחת מאזור הנוחות ולנסוע מאה קילומטר לעיר שגדלתי בה בשביל אוכל ועוד בשיא החורף
מצד שני אני נסעתי בעבר 3 שעות מרומא לנאפולי רק בשביל פיצה טובה אז מה זה כבר תל אביב - באר שבע?
לפני בערך שעתיים בדרכי הביתה מהעבודה אני ממתין בתחנת האוטובוס, עדיין לא מעודכן באירועים האחרונים
איך שהאוטובוס מגיע ואני מתחיל להתקדם לעברו נעמד מולי בחור עם מדים ורובה ושואל אותי במבטא ערבי מה נשמע, עוד לא הספקתי לענות לו ואני מרגיש תפיסה בכתף, אני מסתובב וקולט שאני מוקף
בשניות הראשונות מה שעבר לי בראש היה שאלה מחבלי נוחבה מחופשים לשוטרי מג"ב שרוצים לחטוף אותי לשטח A כלשהו ביו"ש, אבל אז הבחור שתפס אותי בכתף התחיל לתחקר אותי במבטא רוסי ונרגעתי, הוא שאל אותי איך קוראים לי ואיפה אני גר וביקש ממני לפתוח את המעיל, כמובן ששיתפתי פעולה באופן מלא, ואז הוא שאל אותי מה אתה לחוץ?
עכשיו אוקיי, אתם בסך הכל עושים את העבודה שלכם, אני חלילה לא כועס ואין לי חצי טענה כלפיכם, אדרבא אני מצדיע לכם על העירנות יתר, אבל בוא, שלושה מג"בניקים עם רובים מתנפלים עליי משום מקום באמצע הלילה, איך בדיוק ציפית שאגיב לסיטואציה כזאת?
פתחתי דיון ברשת חברתית סביב השאלה האם בקשה מפורשת של נשלט/ת מהשולט/ת במסגרת סשן נתפסת כשליטה מלמטה
אחת התגובות שקיבלתי הייתה שבכל תחום בחיים ובמיוחד ביחסי שליטה השליטה היא תמיד של הצד הנשלט כי השולט זקוק להתמסרות מצד הנשלט שבלעדיה אין יחסי שליטה
תרגישו חופשי להגיב ולהביע את דעתכם בנושא