על מה את חולמת?

להתרפק בין הרגליים שלך

לנשום

להזדחל מתחת לכף רגלך

כאילו מעולם לא היה לי מקום אחר

ושקט

לא קיים כלום

רק הרגע הזה

איתך

שלך

אני בובה שלך

נתונה לחסדיך

לרצונך

כמה זה עושה לי טוב כשטוב לך

אני לא צריכה מילים 

דעות או מחשבות

כל החוזקה שלי מתפרקת לחתיכות

נופלת לרגליך

כמו המופע קונפטי הכי צבעוני ויפה בעולם

קח אותי לשם

לרגע אחד

של איבוד העצמי

ומציאתו מחדש

 

אוף, כמה אני מתגעגעת להתמסרות

בקרוב בקולנוע: פורקת 3

 

אני יכולה לדבר עם 10 גברים ולהרגיש שאני מדברת עם אחד, כי הדמות משתנה אבל השאלות הן אותן שאלות. 

 

על מה את חולמת? 

הגשמת כבר?

מה הביא אותך לפה?

מה את אוהבת?

מה עושה בחייך?

מתי היה הקשר האחרון שלך?

 

 

ואני עייפה מלענות על אותן שאלות כל פעם מחדש. 

לפעמים אני עונה בכנות, שאני נשאלת את השאלות הללו בלי סוף ועייפתי מהן ואז הצד השני לוקח את זה אישית ונעלב.

זה מגוחך כמה אנשים רוצים "אותנטיות" אבל לא יודעים להכיל תגובה אמיתית.

אולי זה גם קצת מגוחך לרצות להכיר כשנמאס לי משאלות שחוזרות על עצמן ורשימות מכולת.

אולי לא. אולי זה בסדר שאני רוצה קצת יותר משיחה מאשר להרגיש שאני ממלאת סקר.

ככה או ככה, זה בהחלט דורש סבלנות. אז כבר יוצא מזה משהו טוב, אני עובדת על הסבלנות שלי.

 

אבל אני רוצה רגע לענות על השאלות הללו פומבית ולחסוך אותן מעצמי בעתיד - 

 

על מה אני חולמת? על שקט. ועל זה שהשאלה הזו תעלם מהעולם.

 

אם הגשמתי כבר? מה זה אומר בכלל? זו דרך יפה לשאול אם כבר הצליפו בי או לא? 

אם יש לי נסיון? 

אז תדברו תכלס. אני משה ואני מעדיף מישהי עם/בלי נסיון, מתאים לך? 

זה הרבה יותר פשוט...

 

מה הביא אותי לפה? 

באתי לפה בדיוק כמו כולם, כי שליטה מעניינת אותי ואני רוצה למצוא חיבור שמתאים לי.

 

מה אני אוהבת? גלידת סורבה וקפה סויה, מלא קפה. 

אההה התכוונת מינית... רגע, אני כבר אפרט לכל זר מה מרטיט לי את הדגדגן. 

לאבאמת. 

אם וכאשר אגיע איתך לרמת פתיחות כזו, אחרי שביססתי אמון, אז הדלת הזו תפתח ואספר. 

עד אז היא נעולה עם שלושה בריחים, שרשרת וכלב נובח.

מי שלא מתאים לו הקצב שלי, שיעבור לבחורה הבאה.

אבל לנסות לשכנע אותי ולהסגביר לי למה אני כן צריכה לשתף אותך אחרי שיחה של 10 דק... זה חוסר חיבור למציאות שגובל בחוצפה. 

 

מה אני עושה בחיי? זה באמת משנה אם אני מנכ"לית או מנקה רחובות? 

אם כן אז אני גם ככה לא רוצה אותך, אין לי עניין באנשים שרואים ככה את העולם. אז גם אין עניין שאענה על השאלה.

 

זו גם הסיבה שאני לא אומרת לאיזה צד במפה הפוליטית אני משתייכת.

 

מתי היה הקשר האחרון שלי? 

איזה קשר, רומנטי? יזיזות? בדסמי? 

הקשר הבדסמי האחרון שלי היה ממזמן.

מתוק שלי. הלוואי ויתגרש. לאאאא! סתם. הם זוג מקסים ואמן ויהיו להם מלא שנים נהדרות ביחד. באמת חמודים. הוא זכה והיא זכתה.

(היי מאמי😘) 

הייתה תקופה שלקחתי לעצמי, תקופה נטולת גברים לא כולל היזיז:) 

עכשיו אני רוצה קשר בדסמי והנה אני...

 

זהו, סגרנו פינה?

תודה. :)

 

רגעעעע. יודעים מה, אם כבר אני חופרת בואו נעשה את זה במכה אחת 😄 

אל תאמינו לי זה שקר, אני אחפור עוד מלא פעמים. לא משנה.

מוכנים? אתם יושבים?

 

כששואלים אותי מה חשבתי על הפרופיל שלהם, אין לי מה לומר. 

למה שיעניין אותי טקסט שחשבת עליו מראש, ניסחת, ערכת, בדקת?

הסאבטקסט יותר מעניין, אבל כשברוב הפרופילים כתוב אותו הדבר גם הסאבטקסט הולך לאיבוד.

אז אני מעדיפה לגבש דעה על בן אדם בשיחה, זה אומר לי הרבה יותר על האדם מאשר הכינוי/פרופיל שלו.

אתם הרבה יותר מכינוי ופרופיל. לא?

גם אני. :)

 

שרית חדד אמרה 

"מילים שאמרתי קטנות ממני היום"

ואין על שרית, היא תמיד צודקת. 

 

"כתבת בבלוג שככה וככה" 

לא אכפת לי. מרגע שזה יצא לי מהמקלדת זה כבר לא שלי. 

אולי אני עדיין מרגישה/חושבת ככה אבל גם יכול מאוד להיות שלא. אולי בכלל לא יהיה לי מושג על מה אתה מדבר ויקח לי רגע להזכר או לרפרש בבלוג.   

אין לי עצם בלשון וזה מתבטא גם בכתיבה, תקראו לזה "האמת לשעתה". 

מה שעולה לי באותו הרגע זה מה שאכתוב, זה מה שבא לי. 

זה לא אומר שיש לי מישהו וזה לא אומר שאין, 

זה לא אומר שאני ימנית או שמאלנית, 

זה לא אומר שאני אקבל את הז של כל אחד בתחת, 

זה לא אומר כלום. וזה אומר הכל. 

הכל פתוח לפרשנות.

 

זה לא אומר שאני מעוניינת בפרשנות של כל אחד ובטח ובטח שלא מעוניינת או מתיימרת לתקן פרשנות של מישהו. 

רוצה לדעת משהו? תשאל.

לא טרחת לשאול, אני לא אטרח להסביר. 

 

ההרגל הזה של לכתוב לי פרטיות על דברים שכתבתי בפומבי לא מוצא חן בעיניי. 

אם זה "הבלוג שלך מעניין" אז מהמם, אני תמיד אשמח לשמוע את זה. אבל לרוב זה - "אפשר גם להשפריץ לך על הפרצוף?" 

בא לי להשפריץ אותך על מדרכה. חח די. טיפה טאקט, נימוס, כבוד. בחייאת. אל תהפכו אותי לגננת כי אני אשאיר אתכם עם טיטול מלוכלך בפינה.

 

זהו. אם קראתם עד לפה אתם גיבורים ומגיע לכם פרס, בואו למציצה. 

 

(אלה שלא הבינו כלום באדומה הבאה שלי- קראתי הכל מתי אפשר לבוא למציצה?)

מספרות על התהליך האישי שהן עוברות, זה מהמם בעיניי. 

תצמחי מלכה. עופי על עצמך ועל החיים. הכי יפה לך ככה.

אבל זה גם קצת עצוב לי שאנחנו חיות בחברה שמדכאת אותנו כל כך שנשים (ואני בינהן) מתחילות לגלות את עצמן, את השווי והכוח שלהן (לרוב) רק בגילאי 30+. 

 

מצד שני, אני לא רואה פוסטים כאלה של גברים ואנחנו יודעות שרובם צריך לעבור תהליך. 

 

נו נו נו חברה.

סביב זרעי סלמון.

אני כבר שנים מקבלת זרע לפנים, איפה האייטם שלי אצל פינס?

😜

בין קינקי לבדסמי?

אני מתגעגעת אליך

כל כך שזה כואב בגוף

 

אולי אני סתם שיכורה

אולי אני רק מספרת לעצמי שאני רוצה רק את הזין שלך

 

איך אפשר לשכוח? 

אותך

 

מי יספר לי סיפור אחר?

והאם אאמין לו או שאחשוב שזה עוד מספר?

 

מי בכלל ידע שיש לי לב? 

אני בעצמי רק גיליתי כשהוא התנפץ על הריצפה

מכל העוצמה

של הזין שלך 

בתחת שלי

 

צועקת לאלוהים

שלי או שלך

שתחזור ותחזור הסערה

 

אבל אני כבר לבושה

מעיל מטריה

מגפיים 

כל ההגנה שדרושה

לא לסמס לך

גם כשאני שיכורה

לא הבנתי חיים שלי... יש איזשהי מכסה או מספר יעד ואתה מאבד פוקוס ורוצה שאזכיר לך איפה אנחנו? 

3 בא אחרי 2 מאמי

אז תזיין אותי כאילו אני איראנית

 

וכבר יומיים שאני מטפסת על הקירות

כל כך בעננים שאני כבר לא יכולה לנשום.

 

הוא אף פעם לא ידע את ההשפעה שיש לו עלי, הגבר הזה. 

שכשהוא מהמר ומנסה להקליל את האווירה עם 'את צריכה זין כדי לסתום ת'פה' הוא לא יודע שהוא קולע בול שזה כל מה שאני רוצה, שיגיד לי לסתום ת'פה כבר ויפרק לי ת'צורה.

 

"באיזה חור את רוצה אותו?" 

"חור על חור שתוכל לבחור." 

 

אבל מלא מים עברו בנהר הזה. 

עזבו מים, שטפונות וסלעים.

אני כבר לא יודעת איך לדבר איתו או להתנהל איתו/לידו.

זה עצוב לי נורא... כל כך לרצות לחזור איתו לתקופה שהכל היה קל וכיף ולדעת שהיא לא תחזור אף פעם.

ככה אומרים.

הדרך לליבה של אישה היא דרך הראש? אולי. 

אבל הדרך לליבה של זונה היא דרך הכוס, דפנטלי.