על מה את חולמת?

למה אנשים כותבים ככה!!! כל משפט!!!!! גם כשהתוכן שלו!!! לא תואם סימני קריאה!!!!

למה נשים מחפשות אישה נוספת לשולט/בנזוג שלהן? אם כבר הסכמתן להביא עוד אישה שהוא לא יוכל לספק, לפחות שהוא יחפש. 

למה גברים שמים תמונה של ז בפרופיל שלהם? זה מה שאתה, ז? 

כשהיינו בכיתה ז' שרנו- "ז שם ז על מי שלא בז"... זה הרבה ז. גם התמונות שלכם זה הרבה ז שלא ביקשתי לראות.

דיקפיק זה לא פיקניק.

למה זה נראה כיף יותר להיות נשלט מאשר נשלטת? יש להם אירועים ומסיבות ופינות וכל מני הברקות שנשים שולטות מתאחדות אחת עם השנייה ויוזמות. חוצפה. אני גם רוצה. אבל גברים לא מסוגלים, אה? וגם אם כן זה בטח ייראה כמו מסיבה של דידי. אז עזבו, שכחו שאמרתי משהו.

למה אנשים חושבים שהכלוב הוא אי בודד נטול חוקי חברה? היית ניגש למישהי בריל לייף ואחרי 'היי מה שלומך' שואל אותה על החוויות המיניות שלה מה היא עושה ומה לא? 

אז למה כאן זה בסדר? 

יגידו שזה האתר ובאנו לחוות ולדבר מיניות. אוקי. אבל עם כל זר? 

זה מוזר.

למה אין לנשים נשלטות אתר שבו יוכלו להזהיר אחת את השנייה מפוגעניים?

גברים קופצים עלי ב3,2,1 ... 

גבר, זה לא קיפצובה פה. 

למה אתם קוראים את השטויות שאני כותבת?

ואידיוט תורן שיכתוב 'את באמת כותבת שטויות':

:)

שלושתם פה באתר, רק את אחד מהם הכרתי כאן.

אם זה מוזר לכתוב כשהם כאן ויודעים מי אני? לא... 

עם השולט הראשון אני לא בקשר, הפרופיל שלו סתם כאן והוא לא. 

השולט השני, הרעיל מבינהם, קורא אבל לא יגיד לי כלום לא משנה מה אכתוב עליו כי האגו מנהל אותו והוא מעדיף להשאיר לי שביל פירורים שאלך אחריו, אבל אני כבר לא ילדה ואין לי עניין בפירורים. 

והשולט השלישי אמנם נגמר ממזמן אבל אני מתה עליו, הוא לימד אותי מה זה בדסמ בריא ונכון ואיך להתחבר לאהוב ולהביע את המיניות הצרכים והרצונות שלי, אז מה אכפת לי שיקרא? הוא רק מהולל פה. 

עם הראשון זה לא באמת היה שליטה, שנינו היינו חדשים גיששנו וניחשנו, אבל זה היה סקסי כיף ומחרמן. הצצתי לו בפרופיל לפני שבועיים, הוא לא ערך עדיין כתוב שם את המשפט שאמרתי לו, זה מחמיא. 

עם השני היתה שליטה.. הרבה. מאוד. רעילה. ממש.  אני הכי טובה בלתת והוא הכי טוב בלקחת. הוא לקח הכל, הרס הכל והלך. מדי פעם הוא חוזר בחזרה, כאילו הוא בודק דופק, כמה הוא יכול לשחק הפעם? מדי פעם אני נופלת ומסמסת לו כי הוא טרח ודאג להשאיר את זה לא סגור אז באיזשהו מקום זה עדיין כואב ומפעיל אותי, אבל היום אני יודעת שאין לו מה לתת לי. 

ועם השלישי... עפתי. איתו גיליתי שיש דברים חדשים שמדליקים ומחרמנים אותי ושדברים שחשבתי שידליקו אותי, איך לומר, ממש לא. והיה לי הכי כיף איתו, גם כשהייתי הכי הכי למטה ובטח כשהוא שם אותי הכי הכי גבוה. 

כזה אני רוצה. 

מישהו להגיע איתו למקומות הכי נמוכים מלוכלכים ונוטפים. 

אבל רק כי אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו, כי אני יודעת שאני יכולה לעצום עיניים ולשחרר, להתמסר, לתת את כולי גוף ונשמה להחלטתו ולסיפוקו והוא ישתמש ויכאיב וינצל והכי חשוב ישמור מכל משמר.

שידע שיש פה חתיכת זונה גדולה

וילדה קטנה ורגישה

ואישה לא קלה

ששווה כל שניה של השקעה.

לתחושה

מתחת לרגליים שלך

מתנתקת מכל מחשבה

כל מה שקיים זה אתה והז שלך

עוצמת עיניים 

נכנעת מולך 

בובה שלך

גאה להיות זונה לחשקים שלך

אני קנבס לשדים היפים שלך

גם אתה מתגעגע?

אני יודעת שאני חסרה

המבט שלי היה מפשיט ממך

את כל הפגמים שאתה חושב שיש לך

תגיד לי איך זה, 

אני ערומה ואתה חשוף?

מי מאתנו תחת כישוף?

אני עדיין בוערת לך בפנים?

רק אתה יודע איך עשיתי ממך אלוהים.

את האמפתיה, בין אם המניעים שלה טהורים או לא אבל הכל ממש בסדר.
כולה הייתי קצת עצובה שמשהו שרציתי לא הסתדר כמו שרציתי, אבל אני לא גוססת ולא בוכייה.

סוף סוף ישנתי קצת וקמתי חדשה :)

מחכה לגבר הבא שיהיה שווה השתפכות בבלוג.

עריכה: *עזרו לי כבר, תודה*

למי בא לעזור לי להקטין גודל תמונה? 

אני רוצה שהיא תכנס בריבוע הקטן ליד הכינוי ומסתבר שהיא גדולה מדי 

אני לא חושבת שהוא עשה משהו רע, פשוט אני הייתי אובר מעוניינת בו והוא היה פחות מעוניין בי, זה קורה. 

אני הייתי הבעיה. 

כביכול בעיה, כי עם האדם הנכון זה לא יהיה בעיה.

ובכל זאת, לא הצלחתי לישון

כו*אמא של ראשון

כי אני פחדנית אבל לא באמת, הפוסט שמחקתי מצורף פה בסוף. 

אני נתקלת בזה לא מעט, שאני רוצה לתת יותר ממה שמישהו רוצה לקבל או שאני מרגישה דברים מוקדם מדי יחסית לאחרים.

אני יודעת שזה יושב על הפוסט טראומה ועל וויסות רגשי, it's a work in progress. 

בנתיים אני מקבלת את עצמי כמו שאני, מישהי שמרגישה את הכל בעוצמות שאני לא יכולה להסביר, לטוב ולרע. 

ואני מבינה שכל הטוטאליות הזו על ההתחלה יכולה להיות מרתיעה, זה מבאס אבל אני מבינה. 

אני מאמינה גדולה שמה ששלי שלי ומה שלא כנראה לא היה אמור להיות שלי.

לכל דבר יש את הזמן שלו, מה ששלי יקרה בזמן הנכון עם האדם הנכון. 

מישהו פה אמר לי שאני יותר מדי כנה שאני צריכה לשמור על עצמי יותר, עניתי לו שסודות מתים באור.

אני והלב שלי על השולחן, כל החבילה.

ככה זה, זוט עני. :)

הפוסט שנמחק -

(לא אני מחקתי, נמחק איכשהו, כוח עליון. ברור שאני מחקתי, נכון?) 

"רציתי לכתוב

שאני עדיין מחכה להודעה מההוא

שגורם לי להרגיש על הקצה

כאילו אני עומדת לעוף

זה^ היה אמור להיות תחילת הפוסט היה לו גם המשך, אבל אז הוא שלח הודעה ועניתי והוא לא ענה בחזרה, הוא נכנס לצאט.. 

ואולי אני ילדה כשאני מבקשת לקבל בחזרה את תשומת לב הכנות וההשקעה שאני נותנת, אבל אם כך, טוב לי להיות ילדה.

ילדה טובה.

(חפרתי היום)

לילה טוב"

עכשיו באמת חפרתי ועכשיו באמת לילה טוב.

תודה שאתם קוראים. :)

לא, לא מקבלת כזה.

מלא מחמאות שאני כותבת בצורה כנה 

אני תוהה, כולן מקבלות את אותה הודעה? 

או שלהרבה כנות נראית חריגה?

הוא אומר לי, אנחנו לא מסתדרים בכלל ואני אשם, אני יודע. בואי נחליף תמונות נשבור את הקרח נסתכל בעיניים. 

חחחח מה? 

וואט?

מה? 

לא משנה. 

בלי קשר אליו אני כבר כמה זמן מתלבטת אם להעלות תמונה או לא, 

מצד אחד היתרונות ברורים, מצד שני... להעלות תמונה לפה? שכל העולם ידע איזו סוטה אני? מה אתם מפגרים? מה אני מפגרת? 

כן. אני מפגרת.

אמרתי אני אעלה תמונה, אכתוב לו תאכל ת'לב וסמיילי שעושה לו נה!

אז העלתי תמונה קיבלתי התקף חרדה ומחקתי אותה. 

נהדרת. 

אגב, למה אין כפתור למחיקת התמונה ורק אפשרות להעלות אחרת?

או שמהלחץ כבר לא ראיתי כלום?

על הסקרנות שלו אם הציצי שלי גדול או קטן, 

על אם אני מקבלת יד/רגל או ז מקדימה/מהצד הפוכה מהתקרה והרגל קשורה אצל השכנה. 

אבל כל פעם שהוא מדבר משהו בי זז.

מוקדם מדי לכתוב פוסט כזה? עליו? כשהוא יכול לקרוא? 

יכול להיות. 

האם עוד יומיים אני אתחרט על העלאת הפוסט? 

יכול להיות.

מ'כפת לי?

לו'כפת לי.

קצת כ'פת לי.