לפני חודשיים. יום שישי, 19 בדצמבר 2025 בשעה 2:14
אני לא גונחת בשביל לגנוח וזה לא יקרה אם אני לא נהנית, אבל לפעמים אני נהנית מעצם הגניחה בפומבי, שישמעו אותי.
לרוב אני רועשת, כזו שהשכנים שומעים, אבל זה לא נעשה בכוונה כלשהי.. פשוט כי זו אני.
מדי פעם אני נהנית מהצורך להיות בשקט בגלל סיטואציה מסוימת שאני בה, ומדי פעם אני נהנית משחרור גניחות דווקא כדי שכולם ישמעו.
כאלו שהיו צריכות להגיע עם חטיף ופתק התנצלות מראש למאזינים.
זה מרגיש כאילו שצופים בי, אבל עם האוזן... וזה מגרה אותי.
ואז אני אסתובב בשכונה ואראה גבר או אישה, לפעמים גם זוגות, כשהם מסתכלים עליי ואתהה אם זה בגלל שהם הקשיבו לי אתמול.
מחשבות של בוקר וציצים של בוקר