אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המרדף המזויין

אז אחרי 10 שנות נישואים התגרשתי. לא יכול יותר וניל.
חי במחשכים
אוגר אגוזים
משקר. לעצמי ולעולם
זה לא אני
לא, זה לא אני.
לפני 3 שעות. 24 בדצמבר 2024 בשעה 15:31

מתעורר

פותח את עיניי

ואת שוכבת לידי, טעימה ועסיסית. עדיין ישנה.

הלב נמשך. מתכווץ. נכנס מתחת לשמיכה בין רגלייך

 

אל הפות, אל התחת

אל הבית

את

מתפתלת

מתעוררת ומגלה את ראשי בתוכך

טועם את כולך. נסיכה, מלכה.

גומע את הכל

גומרת

חיבוק

נשיקה רטובה עם הטעם שלך

כי איך אפשר בלי רגש

מביא קפה למיטה

מדברים מצחקקים

שואל אותך, אבל מה איתי?

נראה כבר בערב. בחיוך זדוני.

אבל לי זה לא משנה, אני כבר מסופק.  אני כבר גמרתי. גמרתי בפנים, בתוך הנפש.

 

 

לפני 20 שעות. 23 בדצמבר 2024 בשעה 22:12

10 שנים של נישואים וניליים נגמרו להם לאחרונה

שבוע שעבר נחתם הגט. מגורשת מגורשת מגורשת

אישה טובה. אמא מדהימה. אבל אני? חייב להרוס.

 

כשהתחתנו הבטחתי לך שאעשה אותך מלכה.

אבל את, ונילית שמרנית שכמותך שלא מכירה כלום, לא יודעת מה נפל לך בידיים. ״סוטה״. 

לא היינו מתאימים. אני רוצה שתשבי לי על הפנים, ובשבילך אוי ואבוי. תכניס תסיים כי ככה אלוהים אמר.

 

איך יכלתי להגיד לך, גרושתי המהממת והתמימה, שכל רצוני, הוא להפוך אותך מלכה

כשביקשתי שתדחפי לי אצבע לתחת, נבהלת. אז אמרתי סתם סתם…

כזאת את. באסה.

ואני?

השם ישמור.

חולם איך אני מעיר אותך בליקוקים

איך את יושבת וגומרת לי על הפנים

גם לי מותר להתהפך. גם אני רוצה שיזיינו אותי, מה קרה? אסור לי גם להרגיש מחולל? לאבד שליטה? 

אז בגדתי בך. בלי שתדעי, בראשי. במחשבתי. לפעמים במציאות.

כל יום וכל רגע

חולם אני

לשחרר שליטה

לקבל הוראות

לשרת

להתמסר

לקבל חיבוק 

מחמאה

שתגידי לי שאני ילד טוב

 

לא סתם הייתי מרצה אותך כל הזמן אשתי היקרה

לא כי אהבתי אותך עד עמקי נשמתי

אלא בגלל, שזה הצורך שלי. לרצות. להיות משומש. להיות עצמי.

 

 

 

תודה לכל מי שהקדיש מזמנו לקרוא❤️