10 שנים של נישואים וניליים נגמרו להם לאחרונה
שבוע שעבר נחתם הגט. מגורשת מגורשת מגורשת
אישה טובה. אמא מדהימה. אבל אני? חייב להרוס.
כשהתחתנו הבטחתי לך שאעשה אותך מלכה.
אבל את, ונילית שמרנית שכמותך שלא מכירה כלום, לא יודעת מה נפל לך בידיים. ״סוטה״.
לא היינו מתאימים. אני רוצה שתשבי לי על הפנים, ובשבילך אוי ואבוי. תכניס תסיים כי ככה אלוהים אמר.
איך יכלתי להגיד לך, גרושתי המהממת והתמימה, שכל רצוני, הוא להפוך אותך מלכה
כשביקשתי שתדחפי לי אצבע לתחת, נבהלת. אז אמרתי סתם סתם…
כזאת את. באסה.
ואני?
השם ישמור.
חולם איך אני מעיר אותך בליקוקים
איך את יושבת וגומרת לי על הפנים
גם לי מותר להתהפך. גם אני רוצה שיזיינו אותי, מה קרה? אסור לי גם להרגיש מחולל? לאבד שליטה?
אז בגדתי בך. בלי שתדעי, בראשי. במחשבתי. לפעמים במציאות.
כל יום וכל רגע
חולם אני
לשחרר שליטה
לקבל הוראות
לשרת
להתמסר
לקבל חיבוק
מחמאה
שתגידי לי שאני ילד טוב
לא סתם הייתי מרצה אותך כל הזמן אשתי היקרה
לא כי אהבתי אותך עד עמקי נשמתי
אלא בגלל, שזה הצורך שלי. לרצות. להיות משומש. להיות עצמי.
תודה לכל מי שהקדיש מזמנו לקרוא❤️
