נגמר לי מנוי הזהב וכרגע לא מתכוונת לחדש אותו, כי הבנתי שלהסתכל מהצד מתאים לי יותר כרגע.
:)
נגמר לי מנוי הזהב וכרגע לא מתכוונת לחדש אותו, כי הבנתי שלהסתכל מהצד מתאים לי יותר כרגע.
:)
רוצה לומר לך תודה.
למרות המרחק, את מרשה לי לגמור ומזכירה לי את המקום שלי.
שלא יהיה לו קר וקשה בברכים כשהוא מגיש לי קפה למיטה :)
Yes, you are.
אני מסתכלת על תמונת העירום ששלחת לי ביום ראשון האחרון.
הזאת שבה אתה עומד על הברכיים עם מבט מושפל לרצפה.
היא משדרת המון.
את הרצון שלך להתמסר לידיים שלי.
המוכנות לזיון שאתה מצפה לו בקוצר רוח.
שאני אפתח את הטוסיק החמוד שלך, אנעץ את ציפורני לתוך העור הרך והלבן.
לכל גוף המוכן לזיווג קיימים אותם מאפיינים פיזיים: פטמות זקורות, רגליים בפישוק, איבר המין מלא.
מחכה לי, הא?
בטח שכן.
יום אחד, שוב תהיה תלוי ברגליים,
בזמן שתחלום על השמש
אני אנגוס לך בכנף השרופה,
אפר חורק בין שיניי השבורות.
וַיֹּאמֶר--זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת. וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו. וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו. וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ. צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא.
ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים י"א–י"ח.
מזכיר לכם משהו?
You are the blank canvas
The white wall
For my bloody paintings
יותר מגברים, תפחדו מזוגות נשואים.
למה? כי המאחורי אישה נחמדה בד"כ יש את הגבר המניאק.
שיעשה מכם קציצות או יקשט בטחורים שלכם את העץ הקרוב :)