זה היה קיץ חם, אני הייתי בן 15.
הייתה לי בת זוג ראשונה יפה, בטוחה בעצמה, שידעה בדיוק מה היא רוצה. אבל היה לה גם ידיד. אחד שהיה יותר מדי בסביבה. הוא תמיד היה שם, אחד כזה שסוחב לה את התיק מבית הספר כשהיינו חוזרים ברגל, אחד שנשאר גם כשהגעתי, מכין לנו אוכל, מביא שתייה, מסדר דברים בבית. כמו עוזר אישי, כמו מישהו שרק מחכה שהיא תגיד לו מה לעשות.
זה הרגיש לי מוזר, אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. עד הערב שבו הכול השתנה.
הלילה שלקח איתו את התמימות שלי בנושא.
היא הזמינה את החברים שלה ושלי למרפסת הפתוחה שהייתה לה בקומה האחרונה שבה גרה וגם אותו שלא היה קשור לא לחברים שלי ולא לחברים שלה. הייתה בריכה מתנפחת, מוזיקה, שתייה שזרמה בלי הפסקה. הערב התקדם, אנשים שתו, צחקו, והרגשתי חופשי. האלכוהול התחיל להשפיע, פותח את הראש לדברים שלא הייתי חושב עליהם קודם ותכף תבינו הכל אני מבטיח.
כשכולם התפזרו, שמתי לב שהוא עדיין שם. זה היה מוזר. היינו אני והיא בבריכה והוא מולנו, היא שכבה בין הרגליים שלי עם הראש על החזה ועם הפנים לכיוונו הסתכלה עליו, ואז עליי, עם חצי חיוך מתגרה.
"תגיד לו," היא אמרה לו, כמעט בציווי.
הוא נראה מהוסס לרגע, ואז הביט בי בעיניים קצת מושפלות ושאל: "אני יכול לנשק לה את הרגליים?"
הייתי שיכור. לא חשבתי יותר מדי. אז צחקתי ואמרתי: "כן, בטח."
והוא פשוט ירד על הברכיים לפניה. אחז בכף הרגל שלה, והצמיד את השפתיים שלו לעור הרגליים שלה. היא הסתכלה עליי בזמן שזה קרה, עם מבט של מישהי שיודעת בדיוק מה היא עושה ומנשק אותי.
פתאום, באותו רגע, קרה משהו שלא ציפיתי לו.
היא אמרה לו: "תנשק גם את שלו."
אני זוכר שהמוח שלי ניסה להבין מה היא בדיוק ביקשה, אבל הראש שלי… הראש שלי הגיב אחרת.
הוא הסתכל עלי, חיכה לאישור. הייתי שיכור, מסוחרר, ולא יודע למה, אבל אמרתי לו "תעשה את זה."
כשהוא נישק את הכפות רגליים שלי, שהרגשתי את הנשיקה מלאת תשוקה ההיא משהו נפתח בי. לא כי זה היה מוזר, אלא כי זה היה עוצמתי. כי פתאום הבנתי שאנחנו מעל, שאנחנו יכולים לגרום לדברים לקרות, שהוא רק רוצה לרצות אותנו.
זה היה הרגע ששינה הכול. הרגע שבו גיליתי את העולם הזה.
אחרי כמה ימים התפשטה לי בגוף תחושה של אופוריה כשנזכרתי בזה בזמן חרמנות, הייתי בטוח שאני היחיד בעולם שזה קרה לו. הלכתי ובדקתי באינטרנט בשביל להבין אם זה קיים.. מאותו לילה, שום דבר כבר לא היה אותו דבר.