מה שאני באמת רוצה, זה לא מין.
כאילו, זה יהיה נחמד. אבל יותר חשוב זה מישהי לחבק בלילה.
הכי חשוב? מה שאני באמת באמת מחפש? זה פרטנרית.
להיות זוג דביק ומגעיל. שכל פעם שאני מרים את הטלפון יהיו לי הודעות חדשות.
וזה כנראה לא ריאלי, אבל זה החלום.
מה שאני באמת רוצה, זה לא מין.
כאילו, זה יהיה נחמד. אבל יותר חשוב זה מישהי לחבק בלילה.
הכי חשוב? מה שאני באמת באמת מחפש? זה פרטנרית.
להיות זוג דביק ומגעיל. שכל פעם שאני מרים את הטלפון יהיו לי הודעות חדשות.
וזה כנראה לא ריאלי, אבל זה החלום.
באמת שאני לא יודע.
תמיד חשבתי שהאידיאלי מבחינתי יהיה יחסים פתוחה.
או פולי-הירככי. לא יודע איך לקרוא לזה.
באהבה אני טוטלי, מתמכר לבן אדם, רוצה כל שנייה של היום איתה. לא חושב שאני מסוגל "למקבל" את התחושה הזאת.
במין? מעולם לא הייתי קנאי. לא חושב ששני אנשים שמתאימים בזוגיות בהכרח יספקו את כל הדרישות של השני. ולכן תמיד בעד לפתוח, כדי שכולם יהיו מסופקים.
אבל כל זה בתאוריה, אין לי את הניסיון לדעת.
הייתי במערכת יחסים אחת, מטווח רחוק, והיא לא רצתה לפתוח, אז כיבדתי.
אני מאמין שכן.
כשאני שולט (לא שיש לי הרבה ניסיון בזה) זה עדיין בה ממקום של הערצה.
זה ממקום של לגרום לה להנות, לגרום לה לעשות מה שטוב בשבילה.
אז אני צריך עוד להתנסות כדי להוכיח שזה עובד, אבל אני מאמין ומקווה שכן, כי אני אוהב כוח ושליטה ואסרטיביות ודומיננטיות (בעצמי) אבל גם לא מסוגל להפסיק להיות סימפ.
אם אתם מסכמים איתי, תשמיעו קול.
אם אתם חושבים שאני טועה, בבקשה תשמרו את זה לעצמכם ותיתנו לי להתבדות בעצמי.
שוקל ללכת (בפעם הראשונה). מישהו היה? כמה אנשים בדרל כלל באים? כמה מהם חדשים ולא מכירים אף אחד?
פוסט זה מובע לכם באדיבות הפוסט בפורום של המכשפה בגינס.
שעות של שעמום, התחלנו.
רוצה לסאבלט את החדר שלי.
מיקום אסטרטגי ליד קניון גבעתיים.
עלות של 0 ש"ח בחודש!!! יעלה לתת לי לחבק אותך בלילה בלבד!
מעוניינות בפרטי.
מעוניינים, לצערי יש פה אפלייה.
שאחרי יום ראשון אלמד, ואצא יותר מאוחר מהמשרד.
אז ניסיתי, חשבתי שיצאתי 10 דקות אחר כך.
הגעתי באותו מוקדם מדי...
שונא להקדים, שונא לאחר, העולם חרא ומה אני אמור לעשות עם רבע שעה ספייר (כרגע אני סתם עומד ברחוב...).
שמאנץ נמדד בכמה פעמים הלכתי לשירותים.
חזקתי עכשיו, אין שום סיבה נראית לעין שאהיה מבואס.
אבל עדיין, היה לא משהו.
בדיעבד - הלכתי לשירותים 0 פעמים.
כמובן שזה proxy לכמה שתיתי (4 חצאים) וכמה הייתי שם (4 שעות), אבל מסתבר שזה מדד יותר טוב מכל אחד בנפרד.
כאילו אני מבין, היא העלתה תמונה עם הפוסט, זה לא שאשור להתייחס אליה.
אבל לפוסט כזה חושפני ואישי, תגובות שלא קשורות לתוכן????
אני לא יודע מה עדיף, שקראתם ובחרתם להתעלם או אם לא קראתם ופשוט חיפשתם תמונה.
מעולם לא היה בי צורך עז כל כך לחבק מישהו.
לחכות? שיצאתי מהעבודה קצת לפני שתכננצי כי נמאס לי לחכות.
ואז הגעתי מוקדם, הפלא ופלא, אז חיכיתי סתם למטה בצומת כדי לא להיות מוזר שם.
ואז התארגנתי מהר (כאילו, בזמן סביר), אז עדיין הקדמתי. אז אני פשוט יושב ושונא את עצמי.
אני כל כך שונא לחכות, שאני מחכה שלוש פעמים.
לי כל כך.
למרות שאני כן בעבודה.
יש משימה אחת, היא התנדבותית לא חשובה ולא מעניינת.
וזה יפה, כי בדיוק היום המנהל של המנהל של המנהל שלי ראה אותי, חייך, ושאל (בפעם המיליון) אם הם לא יכולים להשאיר אותי עוד.
לא. משעמם פה מדי. בשנייה שאני יכול להתחיל את העבודה החדשה אני בורח.
קמתי במצב רוח של דום.
לא יודע למה, בדרך כלל אני לא קם עם מצב רוח ספציפי וזה תלוי איך אני מרגיש במהלך היום.
אבל היום קמתי על הצד השולט של המיטה.
ואז ראיתי אותה מחוברת. ופתאום מה שאני רוצה זה לרדת לברכיים.