עלילות אילונה

כל אחד ומכתבי אהבה שלו 

שלנו נראים ככה 💜

האישה שלו 💜

אני אוהבת אותך כל כך אדוני 💜

קצת סימנים מהדקאדנס אתמול 💜

האישה שלו 💜

אני אוהבת את הזין שלו כל כך 💜

אני אחכה שהוא יעלה את התמונה אני אזדקן.

 וככה כל ערב רק אני והוא ולא צריך שום דבר יותר בחיים

והוא רק מחפש לחלק לי ביסים ולנשנש אותי 💜

האישה שלו 💜

365 ימים מהרגע שחשבנו יחד אחד על השנייה.

365 ימים מההודעה הראשונה.

365 ימים מהתמונה הראשונה ששלחתי לך.

365 ימים מהרגע שגרמת לי לרצות להיות שלך.

365 ימים מהפגישה הראשונה שלנו.

365 ימים מהשקיעה הראשונה שלנו.

365 ימים מהחיבוק הראשון שלנו.

365 ימים מהחיוך הראשון שלי ושלך.

365 ימים מהנשיקה הראשונה שלנו, הנשיקה ששברה את כל הקרח ברגע שביקשת ממני רשות לנשק אותי. זה היה הרגע שבו פשוט נמסתי, הרגע שבו הבנתי שאתה הגבר שלי.

365 ימים מהסימנים הראשונים שהשארת עליי.

365 ימים מהלילה הראשון שלנו.

365 ימים מהתשוקה, מהסקס, מהטירוף שלנו יחד.

365 ימים מאז שנרדמנו יחד מחובקים בפעם הראשונה.

365 ימים שהיו מלאים בנו.באהבה שלא תמיד הייתה פשוטה, אבל תמיד הייתה אמיתית בטירוף.

365 ימים של אהבה, של געגועים, של לצחוק עד שכואבת הבטן, של לריב ולחזור להתחבק כאילו שום דבר לא יכול באמת להפריד בינינו.

365 ימים שבהם בנינו משהו שהוא רק שלנו. משהו חי, נושם, בוער ומרגיש.

365 ימים שבהם לא משנה מה עבר עלינו, תמיד מצאנו את הדרך לחזור אחד לשנייה. כי גם כשהיה קשה, גם כשהיו ויכוחים, שתיקות, חוסר הבנות ופחדים, הלב שלי תמיד ידע איפה הבית שלו.

שנינו הבאנו איתנו שריטות, טראומות, קנאה, פחד להיפגע ורצון ענק לאהוב ולהיות נאהבים. לפעמים זה שרף מבפנים, לפעמים זה הוציא מאיתנו צדדים שלא אהבנו לראות, אבל אף פעם לא הפסקתי לבחור בך. אף פעם לא הפסקתי לרצות אותך. ואף פעם לא הפסקתי להרגיש שאתה הגבר שלי.
זה לא היה מושלם. זה לא היה קל. אבל זה היה שלנו. אמיתי, חשוף, מלא תשוקה, מלא רגש ומלא חיים.
ובסוף כל יום, לא משנה כמה העולם בחוץ היה מעייף, המקום שהכי הרגיש לי בית היה לידך. להרגיש את היד שלך מחפשת אותי מתוך שינה, להניח את הראש על החזה שלך, להקשיב לנשימות שלך ולהבין שמצאתי משהו שלא פוגשים כל יום.

365 ימים של הבנה.

365 ימים של חברות.

365 ימים של אהבה.

365 ימים של זיונים מטורפים.

365 ימים של אתה ואני נגד העולם.

365 ימים שבהם הפכת להיות האדם שאני רוצה לספר לו הכל, לחלום איתו הכל ולעבור איתו הכל.

ואם 365 ימים האלו הרגישו ככה, אני רק מחכה לראות מה יביאו איתם כל שאר הימים שעוד מחכים לנו.

אני אוהבת אותך כל כך גבר שלי 💜

אין מנוי אין תמונה.

אין משהו שאני אוהבת יותר מלשכב איתו סתם ככה, קרובים.
להרגיש את היד שלו עליי, את הרגליים שלו משתלבות בשלי, את החום שלו לידי.
כל העומס של היום פשוט נעלם ברגע שאני בתוך הזרועות שלו.
לא צריך לדבר יותר מדי, לא צריך לעשות משהו מיוחד, רק להיות איתו, לנשום אותו, להרגיש את השקט הזה שרק הוא יודע לתת לי.
ובאותם רגעים קטנים ופשוטים, אני הכי רגועה, הכי שלווה, הכי בבית.

האישה שלו 💜

שהוא מצלם .....

האישה שלו 💜

כן כן, אני יודעת שכבר נמאס לכולם מהלאבי דאבי שלנו, אבל אני פשוט לא יודעת איך עוד להוציא את הרגש הזה מהגוף שלי. הדרך שאני מכירה זה או לכתוב לבלוג, או פשוט לאכול אותו בביסים קטנים, ולאכול אותו זה לא אופציה, כי אני לא יכולה אפילו שנייה בלעדיו.

אז אני כותבת.

אני אוהבת אותו. באמת אוהבת, ברמה שאין מילים בעולם שיכולות להסביר עד הסוף את מה שאני מרגישה אליו. מהרגע הראשון הרגשתי איתו בבית. מהרגע הראשון הייתי אני, בלי מסכות, בלי לנסות להיות מישהי אחרת כדי שיאהב אותי. ואני יודעת שהוא אוהב אותי בדיוק ככה, עם כל הפאקים שלי… ויש לא מעט.

אני אוהבת אותו כי הוא בן אדם מדהים, חכם, מתחשב, מצחיק ואוהב. אני מאמינה בו ויודעת שהוא ישיג כל מה שהוא ירצה בחיים האלה. הוא גורם לי לרצות דברים שלא רציתי עם אף אחד אחר.

יש לו מבט כזה שמרגיע אותי בלי מילים, כאילו אומר לי: “הכל יהיה בסדר, אני כאן לידך.”

כשהוא חוזר הביתה, משהו בי נרגע. הכל מרגיש שלם יותר. אנחנו יכולים להיות הכי שטותניקים בעולם, לצחוק על שטויות, לרקוד באמצע הבית כמו משוגעים. הוא יעשה לי איזה ריקוד מפגר, אני אצחק ואקרא לו מפגר, והוא יענה לי “שלך, שלך לכל החיים”.

אני אוהבת שהוא אמיתי איתי, כמו שאני אמיתית איתו. אנחנו מדברים על הכל, פתוחים אחד עם השנייה, לא מתחבאים מהרגש שלנו, גם כשהוא כואב לפעמים. זה לא מובן מאליו בשבילי, וזה בדיוק מה שעושה את זה כל כך אמיתי.

אני אוהבת כל חלק בו, את הגוף שלו, את הריח שלו, את הקרבה שלנו, את הרגעים הקטנים והלא מושלמים. הוא הרוגע שלי, המקום הבטוח שלי.
ואולי הכי חשוב, איתו אני לא מרגישה שאני צריכה לרדוף אחרי אהבה או להוכיח את עצמי. איתו אני פשוט אני ואהובה.

ואני יודעת שהוא נועד בשבילי.
ואני בשבילו. 

וזאת התמונה הראשונה שלנו ביחד 💜

חתכים זה משהו שכבר חווינו כמה פעמים… וזה כאב שמסתבר שאני מתחברת אליו יותר ממה שחשבתי.
אבל מחטים, זה כבר עולם חדש בשבילי.

אף פעם לא חשבתי שזה ידבר אליי, כי אני לא רואה את עצמי כמזוכיסטית בכלל…

גם חתכים, מבחינתי, זה כבר גבול די קיצוני.

ועדיין, היה בזה משהו אחר.
חדש, מסקרן, מעניין…

במיוחד כשזו הייתה גם הפעם הראשונה שלו.

יש משהו בלגלות יחד דברים בפעם הראשונה, בלחצות גבולות קטנים אחד עם השנייה, שמדליק בי משהו עמוק.
אני אוהבת להיות הראשונה שלו בדברים, אוהבת לראות אותו מתנסה, מגלה, ומשחק.

אני פשוט נהנית להיות המקום שבו הפנטזיות שלו מקבלות צורה.

התמונה הושמדה...

האישה שלו 💜

אני אוהבת שהוא משחק בי…
מטריף לי את כל החושים, מקרב אותי לגמירה ואז עוצר.
הוא יודע טוב מאוד מתי אני קרובה, הוא מכיר כל נשימה שלי, כל גניחה, כל תנועה שלי.
ערב אחד הוא חזר הביתה אחרי שלא ראינו אחד את השנייה יום שלם, בשבילנו זה המון זמן בנפרד.
דיברנו קצת, התעדכנו, התנשקנו, התחבקנו… ואז זה התחיל.
הוא הורה לי להתפשט ולשכב במיטה.
הוא קשר אותי, מנע ממני כל יכולת תזוזה.
אני שוכבת שם, קשורה, פתוחה, מחכה לרגע שהוא ייגע בי, שישתמש בי.
הוא מוציא מהמגירה את הצעצועים,

פלאג רוטט,

ביצה סינית,

שרביט.

הוא דוחף לתוכי את הפלאג, צמרמורת עוברת בגוף שלי.
אחריו הביצה חודרת לתוכי, הרטט מתחיל, וכבר קשה לי לנשום רגיל.
הגוף שלי מלא, רוטט, ההרגשה נעימה בטירוף.
הוא יורד עם הפה לדגדגן שלי, מלקק, נושך קצת, מחרפן אותי…
ובתוך שניות אני על הסף, והוא עוצר.
חיוך עולה לי על הפנים.
אני אוהבת שהוא עושה את זה.
הוא מדליק את השרביט, מצמיד לדגדגן שלי, הכל רוטט בתוכי, מטריף אותי לגמרי.
ושוב אני מרגישה שאני גומרת… הנשימה משתנה, והוא עוצר.
וככה שוב ושוב, מחליף בין השרביט ללשון שלו, משחק בי.
היה רגע שניסיתי לקפוא, לא לזוז, לא לנשום, לנסות לעבוד עליו שאני לא קרובה…
אבל הוא תמיד יודע. תמיד.
כל עצירה מדליקה בי אש יותר גדולה.
סבל נעים, ממכר.
ואז הוא מחליט לתת לי לגמור.
הגמירה מגיעה חזקה בטירוף, הגוף שלי רגיש, פתוח…
והשנייה מגיעה כמעט מיד, הלשון שלו עליי, יודע בדיוק איך לקחת אותי לשם תוך שניות.
הוא משחרר אותי.
אני מסתכלת עליו, על הגוף העירום שלו, על הזין המושלם שלו, ורואה שהוא מטפטף.
טיפות אהבה שנוזלות ממנו… והוא רואה אותי מסתכלת, עם עיניים נוצצות.
הוא אוסף אותן ומכניס לי לפה.
אני עדיין שוכבת, נושמת בכבדות.
הוא עולה על המיטה, מכניס לי את הזין שלו לפה, ואני מתחילה למצוץ.
תוך שנייה הוא מתקשה לגמרי.
אני מוציאה מתוכי את הביצה, והוא מעמיד אותי על ארבע.
הזין שלו ממלא אותי עד הסוף, עם הפלאג בתוכי, הכל חזק, עמוק.
הוא תופס אותי, מצמיד אותי אליו, מזיין אותי בלי לעצור.
הגניחות ממלאות את החדר.
הקצב, העוצמה, החיבור…
ואז הוא גומר, מתפוצץ בתוכי בלי שליטה.
אנחנו נזרקים על המיטה, מתנשפים, מחובקים, עייפים…
מסופקים.

האישה שלו 💜