לפני 6 ימים. 21 באפריל 2025 בשעה 10:19
תזמון - הבמה של אלוהים בטור שהוא עושה בחיים שלי..
&
זמן, שונא זמן, שונא לחכות, שונא שנגמר, לא יכול לסבול את המחשבה שאני תקוע על קו לינארי בין שני הצוקים הארכיטיפיים שלי - לידה ומוות.
קאצ' אנד ריליס...
&
לחכות, לשחרר, לקבל את זה בחזרה, ושוב פעם לשחרר..
היא הייתה יפה יותר מהשמש באביב, כשהבריזה מלטפת את העור ומעבירה צמרמורות של קור על פני קרני השמש המחממות.
הייתי צריך לשחרר אותה
לקח לי המון זמן - שנה וחצי למען האמת
והצלחתי
לגמרי שחררתי... לגמרי לגמרי
(:
ואז.. טה דה דה דאאםםם:
היא.
היא חזרה, אני חזרתי, חזרנו סוג של לאהוב בלי חשש
וזה יפה יותר.
היא בוגרת חכמה חזקה יותר, מאוזנת יותר.
אני מאוזן יותר.. שייך יותר לעצמי..
אוהב לאהוב אותה לא מתוך בריחה מעצמי
אלא לבוא איתי.. עם שלי
ולאהוב.
וזה מדהים כי בכלל לא חשבתי שזה יקרה אנימור..
וויתרתי לגמרי עלינו יחד
היו רגעים שממש לא החזקתי בציפייה הזו שנחזור.
מטורף
קאצ' אנד ריליס
ולומד שלשחרר שוב זה החלק הכיפי כי זה כמו לחזור על מסלול שכבר עברת בפעם הראשונה ולגלות שהוא לא כזה ארוך...
.
.
.
.
.
אבל עמוק מתחת יש את הטבע שלי, מפלצת רדומה כמעט תרדמה, אבל עדיין מרחרחת.. ואסור לי להאכיל אותה, אני יכול לכתוב להתפלל ולדבר עליה.. לפרוק, אמרו שזה עוזר.
&
אני לומד לשחרר ולתפוס
אמרו שזה הטריק של האטאצ'מנט בחיים האלה
קאצ' אנד ריליס
&
אני?
אני... תמיד אני ואני, אבל עוד משהו על האני:
אני לא מתיימר לדעת, עייפתי מהידיעה... לומד להאמין כתנועה... לא להאמין ממקום של לזרוק אחריות אלא כסטייק עוף מיינד
[אני ממש אוהב לכתוב אנגלית באותיות אשוריות ובשפה עברית, זה הופך אותי למתוחכם בעיני עצמי]
יש בי חיבור שזנחתי מגיל ממש קטן... חיבור על טבעי למקורות ידע שגדולים ממני
ובדיוק כמו שבעולם המחשוב עברנו מדיסקטים לסרבר-קליינט טופולוג'י ככה גם אני לומד למצוא את הסרבר הסייבר (יעני מושיע) שלי.
תודה קוצ'ה.
