שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מזה BDSM עבורך

לפני 5 ימים. יום שני, 26 בינואר 2026 בשעה 14:36

אני לא מצפה מימך לעשות כל מה שאני אומרת.

אנחנו עוד לא מכירים.

 

להשיג עבד שעושה כל מה שאת אומרת זה קל.

זה לא מיוחד, אין לי את העומק שאני צריכה.

 

כל אחד יכול ללכת להכין לי קפה, 

אבל אתה תדע איזה בידוק. 

 

כל אחד יכול להגיע בשעה שאמרתי, 

אתה תדע להיות על ארבע לפני. 

 

כל אחד יכול לנקות לי את הנעל, 

אבל אתה תבריק . 

 

אתה לא סמרטוט שלי 

אתה עבד שלי .

 

סמרטוט משתמשים וזורקים ,

אתה מפית סטן . 

 

 

לא נהוג להתייחס לעבד בלשון מכובדת

לפחות כאן בישראל. 

 

איך אוכל להשפיל אותך באמת 

אם לא נתתי לך תחושה עילית? 

 

איך תוכל להתמסר לכל חשקיי 

אם לא תדע איך לגשת. 

 

 

לא רוצה אפס מתחתיי , 

אני אזרע באדמה 

אשקה 

אדשיין

אתן לך צל כשצריך 

ושמש כשאפשר

ואנהנה מהפירות.

 

לפני 5 ימים. יום שני, 26 בינואר 2026 בשעה 12:17

אותו.

 

לפני שבוע. יום שישי, 23 בינואר 2026 בשעה 3:13

אתה גבר גבר . 

לא בוכה לא צוחק.

 

מחזיק את עצמך חזק מימה שהעולם מביא לך.

משחק הכי טוב שאתה יכול עם הקלפים שקיבלת. 

 

אתה עומד איתן מול הפחד .

נלחם כשצריך לפעמים גם כשלא . 

 

אתה מפרנס את עצמך , 

מוכן גם לפרנס אחרות.

 

לפעמים אתה סוחב יותר מימה שהגוף שלך מאפשר.

לא יודע להגיד לא , לא זוכר מה זה לבקש. 

 

אך כשהדלת שלי נפתחת בפניך אתה נרגע, 

יורד על ארבע

ומסיר מעלייך כל אחריות 

אתה נושם מתוך הנפש שלך את העומס 

מברך אותי לשלום וחוזר למקומך ,מתחת לנעליים שלי אתה מתרכך.

 

 כאן אתה לא צריך יותר להיות 

הכי חזק

הכי מרשים 

הכי חשוב 

אתה לא צריך לשלם את המהות שלך. 

 

 

אתה יכול להיות קטן 

מבולבל 

לא לדעת 

לא לרצות 

 

תבכה קטן שלי 

תצחק איתי פאפי. 

לפני שבוע. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 15:23

 

 

 

אתה חושב שאתה מלך.
עצמאי
יש לך בית
ילדים
ואישה מתוסכלת מינית לצידך .

בפנים אתה ריק .
מרקיב את עצמך לעט כל יום.
אוכל את הזבל שאתה מיצר .


אלגנט , איש שיחה .
רק שיחה שנוחה,  לך.


שיחה על כמה אתה מושלם
כמה העולם שייך לך
איך אתה מסובב את כולם על האצבע הקטנה. 

כמה יש לך הכי הרבה
וכמה אתה הכי גדול. 

אבל ברגע שיש שקט
ברגע שכולם הולכים?


אתה נחנק .

 


טובע בתוך הרפש של עצמך .
אפילו הדמעות שלך שחורות .

 

 

הלב שלך חצוי לשניים חצי שכועס
וחצי שבוכה.
אתה לא מוכן להודות ש...

אתה כועס על הבחירות שלך
אתה כועס על האמירות שלך
אתה כועס על היידים שלך

 

והחצי השני ?
החצי השני מצדיק אותך.

 

זה הם בחרו בשבילי
זה הם שצעקו מתוך גרוני
זה הם שהרסו את כל מה שבניתי

 

 

אתה צורח על העולם ועל מה שהוא עשה לך
אתה שובר כל מה שנוגע בך
ונוגע בכל מה ששבור

ולוחץ חזק לראות מתי זה התרסק.

 

לו הייתה לי ברירה?
הייתי עומדת מול בניין שמותר להריסה.

 

"אבל זה לא אני"

אז מי?

 

מי שבר לי את הנפש וריסק את הנשמה?
מי הביא אותי לעולם בידיעה ברורה ,
שהוא לא יודע איך לגדל , אישה.


אין לי חמלה כלפיך
אין לי רחמים.

 

יש לי אש בעיניים
לא כזאת ששורפת את נשמה ,
כזאת ששומרת אליי חמה.

להבה חזקה שמאירה אותי .
שמזכירה לי ,
שמי שמשחק איתה?

נכווה. 

לפני שבועיים. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 8:25

דרושה כלבת בית.

לפני 3 שבועות. יום ראשון, 4 בינואר 2026 בשעה 13:44
  1. אני אוהבת להכאיב כשאת לא רוצה,

אני נהנת להיות בשקט כשאתה צמאה לתשובה . 

 

וזאת המערכת יחסים שלנו 

את מקבלת את ההפך מימה שאת רוצה.

ויש משהו שאת אוהבת יותר מלנשום אוויר.

 

את הכף רגל המסריחה שלי אחרי יום עבודה 

באיחוד בחורף כשהנעל שלי סגורה 

שהרגל שלי יכולה להכנס לתחרות עם תבלינים מרוקאים.  

 

לי זה לא מזיז אם את שם או לא 

אבל מה שעושה לי את זה 

מה שמרטיב את הגינה שלי 

כשאת רוצה מימני משהו ואת תעשי הכל כדי להשיג אותו . 

 

אני נהנת לראות איזה לאיזה שרמוטה את יכולה להפוך 

אני מתחרמנת מהמחשבות שלך על הרגל שלי. 

 

בואי.    נשחק. 

 

 

"על ארבע" 

-את נשכבת על הגב 

אני בועטת בתוסיק שלך 

 

"על ארבע" 

-את מרימה את הגוף שלך ועושה קשת יפה בגב 

והינה , אני מריחה אותך. 

 

-אני מוציאה את החגורה מהמכנס שלי 

"רוצה רגל זונה מטומטמת?" 

-את צורחת שכן 

 

"מוכנה בשבילי זונה ?" 

-את מהנהנת ומחזיקה את השיער שלך חזק .

 

"תספרי עד 10" 

הצלפה ראשונה 

"אחד" 

הגוף שלך נכנס להלם כל הכלי דם מתחילים להגיע 

"שתים" 

העור שלך הופך אדום 

"שלוש" 

השיכבה הראשונה מתחילה להקרע הגוף שלך לא מצליח לעמוד בקצב 

"ארבע" 

את צורחת הלב שלך כמעט מחסיר פעימה 

"חמש" 

צבעי הקשת מתחילים לבצבץ מהגב החשוף שלך 

"שש" 

העור שלך נחצה לשתיים טיפת דם מחפשת אותי 

"שבע" 

את קורסת לריצפה 

"שמונה" 

אני עם מגף פלטפורמה על הראש שלך

"תשע" 

מרגישים את הגלי חום מהעור החם שלך

 

 

"את יודעת מה אומרים על 10?" 

-"לא, מה אומרים?" 

"שהוא הכי כואב" 

 

"עשר" 

הפצע על הגב ששכמות שלך גדול כמעט כמו שזה בנפש. 

 

 

"תחלצי את הנעליים שלי" 

-"כן גברתי" . 

 

את ממש כבר מריחה את הרגל שלי מבעד לגרביון השחור אבל זה לא מספיק לך  את רוצה להרגיש כמו חיית פרא. 

 

"לא סיימתי איתך" 

אני גוררת אותך מהשיער למרכז הסלון ,

השלולית שלך משאירה עקבות . 

 

אני מלפטת את החגורה מסביב לצוואר שלך 

ותוספת חזק. 

 

"תקשיבי לי טוב סמרטוט שלי, את נכנסת בדלת הזאת כדי לעשות עבורי ולמעני " 

-"כן גברתי" 

 

"את חושבת שאת ראויה להיות כאן חתיכת זבל אנושי שאת?" 

-"לא גברתי, אני לא ראויה" 

 

"אז מה את עושה כאן טיפשה?" 

 

אני מתיישבת עליך את שוכבת על הריצפה הקרה 

אני מהדקת את החגורה על הצוואר שלך 

מלקקת את השפתיים שלך שהופכות להיות כחולות 

אין לך אוויר ואני מזיינת אותך עם הירך שלי 

את תוספת את היידים שלי ומנסה להזיז אותן מהחגורה , 

 

"תתעלפי כבר זונה מטומטמת, את לא מבינה שלא מגיע לך לנשום בלי שאני אגיד לך?" 

 

אני מזיזה את העגן שלי עלייך תוך כדי שאני מזיינת אותך ביד האחד החגורה 

וביד השנייה מעיפה לך סתירות . 

 

"את השק אגרוף הפרטי שלו עכשיו" 

 

 

אני משחררת את החגורה ומתישבת על הספה 

מעלה את השמלה שלי ומזיזה את התחתונים 

הפרח שלי צריכה משהו חם ורטוב שיאטוף אותה.

 

את משתעלת 

 

"בואי לכאן חור בקונדום, תוציאי את הלשון שלך ותתחילי לזלול "

 

 

פאק את אוכלת אותי טוב 

מכניסה את הלשון שלך וטועמת את כולי מנשקת את הדגדגן שלי לעט 

את רוצה שאני אהיה גאה בך 

 

"מהר יותר פרה מטומטמת" 

אני מחזיקה אותך מהשיער 

את מניחה את היידיים שלך על השפתיים שלי ופותחת אותן את רוצה להרגיש את כל המלכה שלך .

אולי את כן שפחה טובה ועילה. 

 

יש לי אורגזמה ענקית ואת שותה אותי 

גמרתי כל כך חזק תלשתי לך שיער מהראש. 

 

עכשיו את יכולה לנשק את הרגליים שלי. 

 

לפני חודש. יום שישי, 26 בדצמבר 2025 בשעה 15:57

 

אחרי ארוחה ערב מוצלחת ביותר 

נכנסנו לחניון , מינוס 5 . 

אין זיכרון שהיה כאן בני אדם 

יש שקט ואקו חזק. 

 

אני יוצאת המרכב מגיעה לצד שלך.

פותחת את הדלת ומביאה לך שקית, את מבולבלת .

 

"בשבילך בייבי" 

"תודה גברתי" . 

 

את פותחת אותה ויש שם גאג בצורה של פות. 

את צוחקת חזק , מביטה בי , אני לא צוחקת כלל. 

 

"למטה" . 

 

את יורדת על הברכיים מחבקת את הרגל שלי 

אני מלבישה לך את המתנה . 

 

"מה אומרים?" 

את ממלמלת משהו שנשמע כמו תשתמשי בי. 

 

אני מרימה אותך מהשיער מצמידה אותך לרכב 

וואו החצאית שלך קצרה והתחתון שלך דק 

ותוסיק שלך מחכה לי. 

 

אני לוחשת לך באוזן 

"אני רוצה את הריח שלך על האצבעות שלי" 

 

את עושה לי לא עם הראש , מביטה מסביב שאין אף אחד. 

 

אם יש משהו שמרטיב אותי זה כשאת מפחדת.

אני קושרת את הידיים שלך עם הצעיף שלי . 

 

מורידה את התחתונים שלך ומסניפה אותם חזק 

הייחום שלך כלבה שלי מטריף חושים. 

הגוף שלך מגלה לי את מרגישה. 

 

מרימה את החצאית שלך מעל המותן .

את מתחילה להתנגד ולהביט אליי בלחץ ממלמלת ולא מפסיקה להביט למעלית של החניון . 

 

אני מסובבת אותך אליי הפות הקטנה שלך בחוץ 

אני דורכת על הרגליים שלך ומשאירה אותם פתוחות, יד אחת שלי מחזיקה את הצוואר שלך ויד שניה מטיילת בין השפתיים שלך . 

 

את מתנגדת כמו תרנגולת לפני שחיטה .

 

אני מלקקת לך את האוזן ומצמידה את הגוף שלי אלייך מחזיקה אותך חזק. 

 

מצמידה את כל היד שלי לפות הקטנה שלך 

 

"תפסיקי לזוז , את רק מסכנת את עצמך" . 

 

היא ממשיכה להביט למעלית ולהביט עליי. 

היא מפחדת שמישהו יגיע היא לא רוצה שראו איזה זונה היא . 

אני פותחת את הבאג׳אז של הרכב שלי 

מכניסה אותה בכוח היא קופצת מצד לצד מנסה לדבר יורד לה רוק על הפנים, הגאג החדש מוצלח. 

 

אני מעיפה לה סתירה 

"סתמי שרמוטה, אין כאן אף אחד , לרוע המזל שלך" 

 

אני מורידה לה את הגאג אני אשמח לשמוע מה יש לה לומר בנושא. 

 

היא מחזירה נשימה

"די די אני רוצה ללכת" 

 

המילה שהכי נעים לי לשמוע זה די. 

 

השד שלי חזק מימני הפעם , 

אני מעיפה לה סתירה לפנים חונקת אותה חזק 

ומחדירה את האצבעות שלי לחור המסריח שלה. 

 

"זה כואב די" 

 

היא צורחת ההד שלה נשמע עד קומה מינוס 3 לפחות.

 

אחרי דקה היא משפריצה לי על הרכב , מטומטמת .

מושכת לה מהשיער מורידה אותה לריצפת החניון פותחת את החגורה שלי מורידה את המכנס .

 

"תוציא לשון שרמוטה " 

היא מלקקת אותי לא מפספסת אף קמט 

שותה את כל מה שיש לי להציע לה. 

 

אני מחזיקה לה את הראש בשתי ידיים 

"תלקקי אותי זונת חניונים" . 

 

אני גומרת לה בפה היא מלקקת את השאריות .

אני מרימה אותה כמו תינוק קטן לתוך הבאג׳אז 

וסוגרת . 

 

לפני חודש. יום שני, 22 בדצמבר 2025 בשעה 10:41

הזמן שלך להיות גבר.

הגיעה השעה שלה ציפית,
אתה לובש את החוטיני הוורוד
עם גרביון יפה לבן,
ומקנח בחזייה מסובבת ראשים.

מעל אתה לובש ג׳קט מחויט עם מכנס שחור אלגנט.
יש לך ווקס בשיער ואפטרשייב על הפנים.
אתה מוכן מכל הכיוונים.

אתה מביט במראה ומנסה להרגיש טוב עם עצמך .
אתה משפיל מבט ויודע שזה לא לשקולך.

מכין את הזר פרחים עם הבקבוק יין שאני אוהבת לבן, פרוטי, לא חמוץ ולא מתוק.
עם שוקולד מריר ופרלינים בלי בוטנים.

מתבשם עם הבושם שקניתי לך אתה רוצה להראות שאתה מעריך.

אמרתי להגיע ב19.00
אתה שם כבר ב18.40
מחכה .

אני שומעת את הצעדים שלך מבעד לדלת
נמרצים ומהדהדים את רצון שלך להכנס.

אתה מוכן
אתה מגיע נקי מבפנים ומבחוץ .

18.58
אני פותחת את הדלת .
אתה לא מדבר רק מסתכל על השעון
מחכה.

18.59
אתה על ארבע במפתן דלתי
מגיש לי את הזר .

19.00
כנס פאפי
תודה על הפרחים.

אני יורדת לגובה שלך
אתה משפיל מבט
אני מריחה את הבושם, אני רואה אותך .

אתה מגיש לי את השקית עם היין ופרלינים
"בבקשה גברתי " .

"תודה קטן שלי. מריח נהדר. "

"התגעגעתי אלייך גברתי , אני יכול לנשק את הנעל שלך בבקשה?"

"כן קטן, אתה רשאי." 

לפני חודש. יום שישי, 19 בדצמבר 2025 בשעה 15:31
לפני חודש. יום שני, 15 בדצמבר 2025 בשעה 7:38

כן.

כמו שזה נשמע. 

 

תנקה 

תתקן 

תצבע 

תסדר 

 

אחרי שאני 

 

לכלכתי 

שברתי 

השפרצתי 

בלגנתי 

 

 

תבוא עם סרבל 

בלי תחתונים 

 

עם צבע וכלי עבודה 

ופשוט תסייד לי את הבית 

וגם תגיד לי תודה.