אתה חושב שאתה מלך.
עצמאי
יש לך בית
ילדים
ואישה מתוסכלת מינית לצידך .
בפנים אתה ריק .
מרקיב את עצמך לעט כל יום.
אוכל את הזבל שאתה מיצר .
אלגנט , איש שיחה .
רק שיחה שנוחה, לך.
שיחה על כמה אתה מושלם
כמה העולם שייך לך
איך אתה מסובב את כולם על האצבע הקטנה.
כמה יש לך הכי הרבה
וכמה אתה הכי גדול.
אבל ברגע שיש שקט
ברגע שכולם הולכים?
אתה נחנק .
טובע בתוך הרפש של עצמך .
אפילו הדמעות שלך שחורות .
הלב שלך חצוי לשניים חצי שכועס
וחצי שבוכה.
אתה לא מוכן להודות ש...
אתה כועס על הבחירות שלך
אתה כועס על האמירות שלך
אתה כועס על היידים שלך
והחצי השני ?
החצי השני מצדיק אותך.
זה הם בחרו בשבילי
זה הם שצעקו מתוך גרוני
זה הם שהרסו את כל מה שבניתי
אתה צורח על העולם ועל מה שהוא עשה לך
אתה שובר כל מה שנוגע בך
ונוגע בכל מה ששבור
ולוחץ חזק לראות מתי זה התרסק.
לו הייתה לי ברירה?
הייתי עומדת מול בניין שמותר להריסה.
"אבל זה לא אני"
אז מי?
מי שבר לי את הנפש וריסק את הנשמה?
מי הביא אותי לעולם בידיעה ברורה ,
שהוא לא יודע איך לגדל , אישה.
אין לי חמלה כלפיך
אין לי רחמים.
יש לי אש בעיניים
לא כזאת ששורפת את נשמה ,
כזאת ששומרת אליי חמה.
להבה חזקה שמאירה אותי .
שמזכירה לי ,
שמי שמשחק איתה?
נכווה.