השעה 14.00
אני מסיימת לעבוד
מכבה את המחשב שלי .
מכינה לי עוד כוס קפה אחת לצהריים.
שומעת יללה מהחדר.
מתעלמת יש לי קפה להכין.
ושוב יללה אבל הפעם מצטרפת ליללה
רעש זכוכית שנשברה.
היא ממש רוצה את התשומת לב שלי
אני נגשת לחדר .
היא על הרצפה קשורה בחבל
יש לה מים ואוכל בקערה.
יש לה מספיק חבל להגיע לעשות צרכים.
"מה היה כל כך חשוב שאת מפריעה
לי להכין קפה?"
היא מתיישבת על התחת המושלם שלה
פותחת רגליים
לעט.
מראה לי את הפרח שלה נוטף.
והיא נוגעת בו בעדינות
חיה מיוחמת שהיא.
אני רואה על הרגל שלה דם
היא נחתכה מהזכוכית שהיא שברה
כלבה מטומטמת.
היא יודעת שריח הדם שלה
לא מאפשר לי להשלטת על עצמי.
אני שקטה ליידה .
היא מורחת את הדם שלה על עצמה
ממשיכה לייל .
מאוננת.
מיללת .
משהו בי משתנה
אני מרימה אותה מהשיער משחררת את הרצועה
שמה אותה על הידיים
וסוחבת אותה למקלחת.
היא מתחילה להשתולל
"אני יודעת שחתולות כמוך לא אוהבות
מקלחת."
מניחה אותה באמבטיה ונועלת את הדלת
המפתח אצלי בכיס המכנס.
"עכשיו סתמי צריך לנקות אותך"
אני מזיזה את המים להכי קרים
ושוטתפת אותה .
היא צורחת .
"סתמי זה רק מים"
ממשיכה לצרוח ולנסות לצאת מהאמבטיה
אני מעיפה לה סתירה תופסת אותה בשיער
וממשיכה לשטוף אותה במים קרים.
עוטפת אותה במגבת
וחוזרת לחדר .
קושרת לה את הידיים
ומחזירה את הרצועה.
לא להפריע לי לשתות קפה שוב.
חתלתולה.