#אני עדיין לא יודעת לכתוב
##נכתב כמו יומן פשוט, מתרגלת כתיבה
לפני - למה קניתי?
תקופה שאני מפנטזת* וחושבת מה קורה בליינים המדוברים. אני רואה קבוצות אנשים במכרים וחברים, שהולכים למסיבות . אני שומעת שיחות. יש לי חשיפה קטנה מבחוץ.. ולא הרגשתי שזה מאיים במיוחד. חשבתי שיש אווירה מגניבה, ותהיתי איך הדברים נעשים ומה האינטרקציות בין זוג שמגיע ובין אנשים לזרים במקום כזה .. וכמה זה כבר כיף בהשוואה לדייט בבית וכו'.
מה חשבתי להשיג?.. יש לי רצון קטן וממקום שובב* וחמוד שיתחילו איתי (פלא, מי לא) ואולי יתגלגל לשיח לנסות משהו (שיחה כיפית? משחק? ריקוד? )..
המחשבות שלי עכשיו מעורבבות עם מה שכבר חוויתי מהליין, ומהרצונות ממנו, וקשה לי רגע לחזור מה חשבתי לפני.
הייתי מאוד מנותקת מעצמי בישיבה של לפני המסיבה:/ ובכלל לא חשבתי ולא נתתי מקום לעכל רגשית מה אעשה .. מה אני מצפה מעצמי.. מאחרים..
לפני כל אירוע ובמיוחד חדש אני מעלה סיטואציות מה לעשות בכל מקרה, זה מלחיץ את הראש אבל גם עוזר להשלים עם ההגעה שלי לדבר. אז למסיבה הזו לא ביצעתי שום שלב מהדרך הרגילה שלי להשלים הליכה לאירוע, ויותר הדחקתי כך נשמע.
קיצר..
אני חושבת שאם אתחיל לכתוב מה עולה בי רגשית מלחשוב על סשנים, ועוד מילים ותיאורים של חברים לידי בישיבה או מסיבה או זמנים אחרים... כשעולה *צד נשלט אני בורחת די מהר. מפחדת שיש בי משיכה למקום הזה מתוך חוסר בטחון, יחס לא טוב מההורים (כמובן..) וריצוי מהמקום הזה גם כן.
בשנתיים האחרונות גם יצרתי לעצמי אזור משיכה רגשי בריא יותר ממקום של להנות להכיר, להתמסר עדין ממקום של כיף שאני עושה למישהו כיף, לא להכריח את עצמי, לא עושה כעונש לעצמי..
פחדתי מהסיטואציה, מסשן, וממעשים כאלו לידי או עליי^
---
לגביי להיות בצד השולט אני גם מרגישה אזור ריצוי לא בריא שעולה ממני... ועוד לא התנסתי להעביר אותו למשהו כיפי. אבל מאמינה שאוכל :)
סהכ, אני שמחה שאני מצליחה לשמור מקום בראש וקצת ברגש לאקטים שמסווגים ככיף במקום להיות קשורים בטראומה. אבל אני זקוקה מאוד לעריכה של האסוציאציה הרגשית בין מיניות, אגרסיביות, דינמיקה של שליטה מהקצת שראיתי, לבין הטראומות מהבית.. מהאב 😡 ואח שלא באשמתו..
התחלתי לדבר על זה עם המטפל שלי
אבל לא המשכנו מאז שחזרתי מהטיול בנתיים:/ ואני גם די כאובה מהפתיחה של הנושאים האלו... ולא יודעת אם אני מאמינה כבר בתהליך הטיפול.אבל אנסה שוב בכל מקרה:/ איפשהו לפתוח את הפציעות ולראות אם באמת הוא צודק, שהסגירות שלי במין מגיעה משם.. אם זה יעזור אז ננסה. אני מפחדת שזה רק מזיק שאני מתחילה לחבר ניתוק באקט מיני לעבר של הוויב בבית שסבלתי ממנו.
:/
אז מה כן?
כאמור מצאתי מקום נחמד בעצמי שאני מצליחה לשמור בנתיים כיפי. מאוד צר.
לנסות להכיר חבר שיוכל להתנסות איתי בעדינות. חברה גם הולך. ומקסימום אני כן מאמינה בעצמי שעם השנים זה עובר לאט ונפתח 😄 כי אני מנסה, וגם אם אתמול הייתי מאוד לא בכיף שלי, אני מרגישה שפעם הבאה אהיה קצת יותר בנוח.
בא לי שהוא ירגיש את העור שלי. איך אני מגיבה לחום שלו. שישאל אותי אם זה נעים. שיהיה סקרן. אבל שיוכל גם להבין, ולחבק או ללטף בין לבין. עם האנשים שאני מחבבת יותר בקלות בגלל האופי והדינמיקה בינינו, אני ממש אוהבת שמלטפים לי את הראש והשיער. וכן זה קצת מוטה עוד פעם למקום המביך מהעבר.. אבל יש לי סופט ספוט שם. אני מתגעגעת למגע בשיער, בראש.. די שוברת או יוצרת קשר על הדבר הזה. אם לא מרגישה שנוגעים דווקא שם נכון. קצת משיכה, לא בכוח. לא ברצון לתלוש. זה מתוך רצון להחזיק. להרגיש את החומר ממנו השיער עשוי ושיהיה אצלם ביד.. ואז לעבור לליטוף. וכך שוב איך שמתגלש בין האצבעות
מרגישה מביך
*זו לא הזמנה לשום דבר, אני לא עונה להודעות, האתר לא נוח בזה ואני לא יודעת מה עני רוצה כרגע. היכרות אונליין היא ממש כבדה. תא יודעת כבר מה להגיב. מעדיפה לראות אנשים במציאות, רואה בעיניים ובגופ אם זה הדדי וזורם, ודי*