יו

אני יושב על כיסא הפלסטיק הישן במרפסת, השעה מאוחרת, האוויר של תל אביב חם ולח גם בלילה, רוח קלה נושבת מהים ומביאה ריח מלח קל. האור מהרחוב למטה זולג פנימה דרך המעקה, צובע הכל בגוונים כתומים-כחולים חלשים. היא כורעת בין הרגליים שלי, ברכיים על הרצפה הקרה של המרפסת, עיניים נעוצות בי מלמטה, שפתיים כבר מבריקות קלות מהציפייה. אני לא ממהר. אני רוצה שזה ייקח זמן. הרבה זמן.

היא מושיטה יד אחת, אצבעות רכות עוטפות את הבסיס שלי בעדינות, כמו שהיא תמיד עושה מודדת, מכינה. "20 סנטימטר," היא לוחשת בשקט, כמעט אל עצמה, "הלילה אני לוקחת את כולם… לאט." היא נושפת אוויר חם על הראש, רק נושפת, לא נוגעת עדיין. אני מרגיש את החום של הנשימה שלה מתפשט על העור, את הרטט הקל כשהיא מתקרבת עוד סנטימטר.

רק אז היא פותחת את הפה לאט מאוד, הלסת יורדת מילימטר אחרי מילימטר. הראש נכנס פנימה כמו בתוך חלום: חם, רטוב, שפתיים נסגרות סביבו בעדינות, לשון שטוחה מתחת. היא נשארת שם, לא זזה, רק יונקת קלות, נותנת לי להרגיש את הוואקום האיטי. "5 ס"מ," היא ממלמלת סביבי, הקול רוטט ישר לתוך הביצים, "רק 5… עוד הרבה."

היא דוחפת קדימה  ממש בקושי ניכר, סנטימטר אחד שלם לוקח לה כמעט עשר שניות. הראש נוגע בגב החך, היא מרפה את הלסת עוד קצת, נושמת עמוק דרך האף, ואז  עוד מילימטרים. "7… 8…" – הגרון מתחיל להתנגד, אבל היא לא כופה. היא נשארת בנקודה הזאת, נותנת לשרירים להתרגל, נותנת לרוק להתחיל לזלוג לאט-לאט, חוטים דקים נמתחים מהשפתיים שלה אל הזין שלי בכל פעם שהיא נסוגה מילימטר אחד לאחור ואז חוזרת.

הרוח במרפסת נושבת שוב, מקררת את הרוק על הסנטר שלה, אבל היא לא שמה לב. היא ממשיכה– 10 ס"מ. הבליטה הראשונה מופיעה בצוואר שלה, קטנה, כמעט לא נראית, אבל אני רואה אותה זזה לאט למעלה כשהיא דוחפת עוד קצת. היא גונחת עמוק, צליל חנוק ומתוק, "12… תרגיש את זה… 13…" כל סנטימטר חדש לוקח זמן – היא נושפת, מרפה, דוחפת, נשארת שם שניות ארוכות, נותנת לגרון להתרחב כמו גומי חם סביבי.

15 ס"מ. עכשיו הבליטה ברורה קו עבה נע בצוואר הדק שלה, זז למעלה-למטה בקצב איטי מאוד. היא משתנקת קלות, דמעה אחת זולגת על הלחי, אבל היא מחייכת  חיוך רטוב, מבולגן. "16… 17…" – הרוק זולג בכמויות עכשיו, נוטף על החזה שלה, על הירכיים, נופל על הרצפה של המרפסת בטיפות כבדות. היא לא בולעת היא נותנת לזה לזלוג, משתמשת בזה כסיכה טבעית.

18 ס"מ. היא כמעט נוגעת בביצים, האף שלה קרוב כל כך לערווה שלי שאני מרגיש את הנשימות החמות שלה דרך השערות. היא נשארת שם, גרון מתכווץ סביבי בקצב איטי, סוחט אותי בעדינות, ואומרת בקול שבור "19… רק עוד אחד…"

ואז – התנועה האחרונה. היא לוקחת נשימה עמוקה דרך האף, מרפה הכל – צוואר, לסת, גרון – ודוחפת את עצמה קדימה בתנועה אחת איטית, ארוכה, מכוונת. הראש מחליק פנימה עד הסוף, האף נמעך נגד הערווה, הסנטר נוגע בביצים, והבליטה בצוואר שלה בולטת עד למעלה, כמעט מתחת לסנטר. "20," היא לוחשת, או יותר נכון – מנסה ללחוש, כי הקול יוצא חנוק לגמרי, רוטט עליי כמו ויברטור. היא נשארת שם – לא זזה, רק נושמת בכבדות דרך האף, גוף רועד קלות מהמאמץ, רוק זולג בנהרות מהסנטר, נופל על הרצפה, על הרגליים שלי.

אני מרגיש את הגרון שלה סביב כל 20 הס"מ – חם, הדוק, פועם. היא הצליחה. לאט, סבלני, סנטימטר אחרי סנטימטר, במרפסת הפתוחה, תחת השמיים הכהים של העיר. ועכשיו, כשהיא קבורה עד הסוף, אני יכול להתחיל להשתמש בה – לאט, כמו שהיא אוהבת.

הרוק מתחיל לברוח מיד לא טיפות, נהרות סמיכים ומבריקים, זולגים מהפינות של הפה שלה, נוטפים על הסנטר, יורדים בכבדות על החזה שלה. היא לא יכולה לבלוע

אני לא נותן

אז כל מה שהיא מייצרת מצטבר וממשיך לזלוג למטה. היא מורידה יד אחת במהירות, מחליקה אותה בין הרגליים שלה, פותחת את הכוס הרטובה שלה, ואוספת את הרוק שם  מורחת אותו על הדגדגן, דוחפת אצבעות פנימה כדי שהכל ייכנס, מערבבת את הרוק שלה עם המיצים שלה.

"תחנקי חזק יותר," אני נוהם, "אני רוצה לשמוע אותך נאבקת על אוויר, ותמשיכי לאסוף כל טיפה לכוס שלך." היא גונחת עמוק סביבי, הרטט עובר ישר לביצים שלי, והגוף שלה רועד כתפיים מתכווצות, חזה עולה ויורד במהירות, ניסיונות נשימה חלשים דרך האף. הרוק ממשיך לזלוג בכמויות מטורפות עכשיו חוטים ארוכים נמתחים מהשפתיים שלה אל הזין שלי בכל נסיגה קלה, נשברים ונופלים ישר על היד שלה, על האצבעות שדוחפות פנימה לתוך הכוס שלה. היא משפשפת את עצמה חזק יותר, אצבעות מחליקות פנימה-החוצה, מורחות את הרוק הסמיך על הדפנות, על הדגדגן, עד שהכל מבריק ומבולגן.

היא מתחילה להסמיק, העיניים אדומות, דמעות זולגות בחופשיות, והצלילים נהיים יותר פרועים – השתנקויות חזקות, גרגורים עמוקים, יניקה חלשה כי היא כבר כמעט בלי אוויר. היד השנייה שלה תופסת את התחת שלי, מושכת אותי קדימה קצת, אבל אני עדיין לא נותן לה לבלוע עמוק. אני רואה איך הכוס שלה נפוחה ועסיסית עכשיו, מלאה ברוק שלה, נוזל זולג על הירכיים הפנימיות שלה, והיא ממשיכה לאסוף – כל טיפה שיורדת מהסנטר שלה נופלת ישר על האצבעות, נדחפת פנימה.

אתה רואה את הצוואר שלה הוא מתנפח קלות בכל פעם שהראש חודר עמוק, רואים את הקו המודגש של הזין מבעד לעור הדק. רוק מתחיל לברוח בפינות הפה, זולג בסנטר, נוטף על הביצים שלך בכבדות, אבל היא לא עוצרת לנגב. להיפך – היא משתמשת בזה, מורחת את הרוק עם הלשון בכל נסיגה, ואז שוב דוחפת פנימה חזק יותר.

כשהיא מגיעה לשיא

כשאתה קבור עד הסוף, האף שלה נמעך נגד הערווה שלך, הביצים נחים על הסנטר הרטוב היא נשארת שם שנייה ארוכה. אתה מרגיש את הגרון שלה מתכווץ סביבך בקצב, בולע, סוחט, כאילו מנסה למצות אותך. היא גונחת עמוק, הרטט עובר ישר לאורך כל האורך שלך, והצלילים… אלוהים, הצלילים: גרגורים רטובים, השתנקויות קלות, יניקה חזקה שממלאת את החדר.

ואז היא מתחילה לזיין את הגרון שלה עליך באמת ראש מהיר יותר, עמוק יותר, בלי רחמים. בכל פעם שהיא נסוגה רק כדי לנשום, חוטים ארוכים של רוק נמתחים מהשפתיים שלה אל הזין שלך, נשברים ונופלים. היא תופסת את התחת שלך בשתי ידיים, ציפורניים ננעצות, מושכת אותך אליה חזק יותר בכל דחיפה, כאילו רוצה שתתפוצץ ישר בגרון.

כשאתה מרגיש את זה עולה היא יודעת. היא לא מושכת לאחור. היא דוחפת עמוק ככל האפשר, שומרת אותך קבור, גרון נעול סביב הבסיס, בולעת חזק עם כל התפרצות. אתה מרגיש את הגל הראשון יורד ישר למטה, חם ועבה, והיא ממשיכה לבלוע, סוחטת, מוצצת את השאריות גם כשאתה רועד ומתרוקן.

רק אחרי שהכל נגמר היא נסוגה לאט מאוד, שפתיים עדיין סגורות סביב הראש, יונקת בעדינות את הטיפות האחרונות. היא מרימה אליך עיניים דומעות, סנטר מבריק, צוואר אדום מהמאמץ, חיוך קטן ומבולגן על הפנים.

"עוד?" היא שואלת בקול צרוד, כאילו כלום לא קרה.

הוא הרגיש את זה מגיע הכיווץ בביצים, החום העולה. "תבלעי הכל, ואל תעזי לשחרר," הוא אמר, תופס שוב בשיערה ומכתיב את הקצב הסופי. היא משכה אותו אליה חזק אחרון, ציפורניים משאירות סימנים אדומים על התחת שלו, והוא התפוצץ עמוק בגרונה. הזרם החם מילא אותה, היא בלעה בטירוף, שרירי הגרון סוחטים אותו, אבל עודף זלג מפינות פיה נהרות לבנים ומבריקים זולגים על צווארה, על החזה, מעורבבים עם רוק ודמעות.

כשהוא משך לאחור לאט, היא נשארה עם פה פתוח, לשון מושטת, עיניים מלאות סגידה וכאב מתוק. "תודה, אדוני," היא לחשה בקול צרוד, והוא חייך, מלטף את לחיה הרטובה. "זו רק ההתחלה."

הזין שלו היה קשה ופועם, כבר מבריק מטיפות טרום זרע. הוא תפס בשיערה הארוך, משך את ראשה לאחור עד שצווארה נמתח כמו קשת, ואז דחף פנימה בתנועה אחת חדה. הגרון שלה נפתח מרצון, אבל הוא לא היה עדין הוא חדר עמוק, עד שאפה נמעך נגד בטנו והיא הרגישה את הוורידים שלו פועמים נגד דפנות הגרלה הרעשים הרטובים והפרועים מילאו את החדר, מעורבבים בגניחות חנוקות שלה.

אבל זה לא הספיק לו. הוא רצה שליטה מוחלטת. "תזייני את עצמך עליי," הוא נהם, משחרר קלות את אחיזתו בשיערה אבל משאיר את ידו שם כתזכורת. ידיה עדיין קשורות, היא לא יכלה לגעת בו חוץ מאחת: הוא שחרר את החבל מצד אחד כדי שתוכל להושיט יד אחת קדימה. "תדחפי את עצמך על הזין שלי כמו כלבה טובה."

היא לא היססה. אצבעותיה ננעצו בתחת השרירי שלו, ציפורניים חופרות בבשר, מושכות אותו קדימה בזמן שהיא דחפה את ראשה קדימה בעצמה. היא זיינה את הגרון שלה על הזין שלו עמוק, חזק,  בלי רחמים. בכל דחיפה היא משכה אותו אליה חזק יותר, התחת שלו מתכווץ תחת אחיזתה הכואבת, והזין שלו חודר עוד ועוד עד שדמעות זלגו מעיניה מהמאמץ. רוק נשפך בכמויות – חוטים עבותים ומבולגנים נמתחו מפיה בכל נסיגה קלה, נשברו על החזה החשוף שלה, מרטיבים את הפטמות הקשות שלה.

הוא לקח את חגורת העור והנחית מכה קלה על ישבנה החשוף לא חזק מדי, אבל מספיק כדי שתגנח חזק סביב הזין שלו, הרטט עובר דרכו כמו חשמל. "יותר חזק," הוא פקד, והיא צייתה: ציפורניים חופרות עמוק יותר בתחת שלו, מושכות אותו אליה בטירוף, גרונה ננעל סביבו כמו מלחציים רטובים וחמים. הרעשים היו מטורפים – גרגורים עמוקים, יניקות רטובות, השתנקויות קלות כשהיא נאבקה על אוויר אבל סירבה לעצור.