יו

https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png?fbd816a63efa12d5ba58f7280e0dd4dc

https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png?fbd816a63efa12d5ba58f7280e0dd4dc

אני יושב על כיסא הפלסטיק הישן במרפסת, השעה מאוחרת, האוויר של תל אביב חם ולח גם בלילה, רוח קלה נושבת מהים ומביאה ריח מלח קל. האור מהרחוב למטה זולג פנימה דרך המעקה, צובע הכל בגוונים כתומים-כחולים חלשים. היא כורעת בין הרגליים שלי, ברכיים על הרצפה הקרה של המרפסת, עיניים נעוצות בי מלמטה, שפתיים כבר מבריקות קלות מהציפייה. אני לא ממהר. אני רוצה שזה ייקח זמן. הרבה זמן.

היא מושיטה יד אחת, אצבעות רכות עוטפות את הבסיס שלי בעדינות, כמו שהיא תמיד עושה מודדת, מכינה. "20 סנטימטר," היא לוחשת בשקט, כמעט אל עצמה, "הלילה אני לוקחת את כולם… לאט." היא נושפת אוויר חם על הראש, רק נושפת, לא נוגעת עדיין. אני מרגיש את החום של הנשימה שלה מתפשט על העור, את הרטט הקל כשהיא מתקרבת עוד סנטימטר.

רק אז היא פותחת את הפה לאט מאוד, הלסת יורדת מילימטר אחרי מילימטר. הראש נכנס פנימה כמו בתוך חלום: חם, רטוב, שפתיים נסגרות סביבו בעדינות, לשון שטוחה מתחת. היא נשארת שם, לא זזה, רק יונקת קלות, נותנת לי להרגיש את הוואקום האיטי. "5 ס"מ," היא ממלמלת סביבי, הקול רוטט ישר לתוך הביצים, "רק 5… עוד הרבה."

היא דוחפת קדימה  ממש בקושי ניכר, סנטימטר אחד שלם לוקח לה כמעט עשר שניות. הראש נוגע בגב החך, היא מרפה את הלסת עוד קצת, נושמת עמוק דרך האף, ואז  עוד מילימטרים. "7… 8…" – הגרון מתחיל להתנגד, אבל היא לא כופה. היא נשארת בנקודה הזאת, נותנת לשרירים להתרגל, נותנת לרוק להתחיל לזלוג לאט-לאט, חוטים דקים נמתחים מהשפתיים שלה אל הזין שלי בכל פעם שהיא נסוגה מילימטר אחד לאחור ואז חוזרת.

הרוח במרפסת נושבת שוב, מקררת את הרוק על הסנטר שלה, אבל היא לא שמה לב. היא ממשיכה– 10 ס"מ. הבליטה הראשונה מופיעה בצוואר שלה, קטנה, כמעט לא נראית, אבל אני רואה אותה זזה לאט למעלה כשהיא דוחפת עוד קצת. היא גונחת עמוק, צליל חנוק ומתוק, "12… תרגיש את זה… 13…" כל סנטימטר חדש לוקח זמן – היא נושפת, מרפה, דוחפת, נשארת שם שניות ארוכות, נותנת לגרון להתרחב כמו גומי חם סביבי.

15 ס"מ. עכשיו הבליטה ברורה קו עבה נע בצוואר הדק שלה, זז למעלה-למטה בקצב איטי מאוד. היא משתנקת קלות, דמעה אחת זולגת על הלחי, אבל היא מחייכת  חיוך רטוב, מבולגן. "16… 17…" – הרוק זולג בכמויות עכשיו, נוטף על החזה שלה, על הירכיים, נופל על הרצפה של המרפסת בטיפות כבדות. היא לא בולעת היא נותנת לזה לזלוג, משתמשת בזה כסיכה טבעית.

18 ס"מ. היא כמעט נוגעת בביצים, האף שלה קרוב כל כך לערווה שלי שאני מרגיש את הנשימות החמות שלה דרך השערות. היא נשארת שם, גרון מתכווץ סביבי בקצב איטי, סוחט אותי בעדינות, ואומרת בקול שבור "19… רק עוד אחד…"

ואז – התנועה האחרונה. היא לוקחת נשימה עמוקה דרך האף, מרפה הכל – צוואר, לסת, גרון – ודוחפת את עצמה קדימה בתנועה אחת איטית, ארוכה, מכוונת. הראש מחליק פנימה עד הסוף, האף נמעך נגד הערווה, הסנטר נוגע בביצים, והבליטה בצוואר שלה בולטת עד למעלה, כמעט מתחת לסנטר. "20," היא לוחשת, או יותר נכון – מנסה ללחוש, כי הקול יוצא חנוק לגמרי, רוטט עליי כמו ויברטור. היא נשארת שם – לא זזה, רק נושמת בכבדות דרך האף, גוף רועד קלות מהמאמץ, רוק זולג בנהרות מהסנטר, נופל על הרצפה, על הרגליים שלי.

אני מרגיש את הגרון שלה סביב כל 20 הס"מ – חם, הדוק, פועם. היא הצליחה. לאט, סבלני, סנטימטר אחרי סנטימטר, במרפסת הפתוחה, תחת השמיים הכהים של העיר. ועכשיו, כשהיא קבורה עד הסוף, אני יכול להתחיל להשתמש בה – לאט, כמו שהיא אוהבת.

הרוק מתחיל לברוח מיד לא טיפות, נהרות סמיכים ומבריקים, זולגים מהפינות של הפה שלה, נוטפים על הסנטר, יורדים בכבדות על החזה שלה. היא לא יכולה לבלוע

אני לא נותן

אז כל מה שהיא מייצרת מצטבר וממשיך לזלוג למטה. היא מורידה יד אחת במהירות, מחליקה אותה בין הרגליים שלה, פותחת את הכוס הרטובה שלה, ואוספת את הרוק שם  מורחת אותו על הדגדגן, דוחפת אצבעות פנימה כדי שהכל ייכנס, מערבבת את הרוק שלה עם המיצים שלה.

"תחנקי חזק יותר," אני נוהם, "אני רוצה לשמוע אותך נאבקת על אוויר, ותמשיכי לאסוף כל טיפה לכוס שלך." היא גונחת עמוק סביבי, הרטט עובר ישר לביצים שלי, והגוף שלה רועד כתפיים מתכווצות, חזה עולה ויורד במהירות, ניסיונות נשימה חלשים דרך האף. הרוק ממשיך לזלוג בכמויות מטורפות עכשיו חוטים ארוכים נמתחים מהשפתיים שלה אל הזין שלי בכל נסיגה קלה, נשברים ונופלים ישר על היד שלה, על האצבעות שדוחפות פנימה לתוך הכוס שלה. היא משפשפת את עצמה חזק יותר, אצבעות מחליקות פנימה-החוצה, מורחות את הרוק הסמיך על הדפנות, על הדגדגן, עד שהכל מבריק ומבולגן.

היא מתחילה להסמיק, העיניים אדומות, דמעות זולגות בחופשיות, והצלילים נהיים יותר פרועים – השתנקויות חזקות, גרגורים עמוקים, יניקה חלשה כי היא כבר כמעט בלי אוויר. היד השנייה שלה תופסת את התחת שלי, מושכת אותי קדימה קצת, אבל אני עדיין לא נותן לה לבלוע עמוק. אני רואה איך הכוס שלה נפוחה ועסיסית עכשיו, מלאה ברוק שלה, נוזל זולג על הירכיים הפנימיות שלה, והיא ממשיכה לאסוף – כל טיפה שיורדת מהסנטר שלה נופלת ישר על האצבעות, נדחפת פנימה.