לפני 18 שנים. 10 באוגוסט 2006 בשעה 18:03
המחשב הוא יצור בוגדני וקטנוני. אני רוצה להתחיל בכך....
מחק לי את כל היומן או לפחות חלק גדול ממנו ועוד כמה סיפורים שכתבתי הוא דאג לאבד באיזה חלק אפל של עצמו שאני לא מכירה וגם לא מעוניינת
אני לא רוצה את כל האמרתי לך לגבות הזה שכלום מפנים כלפי בימים האחרונים. למה מה?
אני מחכה שמשהו רע יקרה לכם כדי להזכיר לכם שיש לכם סוג כזה או אחר של חולשה?
אני לא זוכרת מה בדיוק כתבתי אבל הכאב שבאובדן גדול (למחשבות כתובות יש ערך גדול יותר)
יש משהו ממכר בלכתוב במקלדת ולא בעט ולכן אני חוזרת שוב למרות הצריבה שאני חשה בכל פעם שאני מגלה שמשהו רע קרה.