את עדיין מוצצת למרות שעברו כבר 20 דקות, אני מביט למטה והראש שלך עדיין עולה ויורד כמו מכונה.
כולך מכוסה בשמיכת פוך חמה על אף שאוגוסט ממש מעבר לפינה, את אוהבת את הסבל ואי הנוחות.
המחשבות רצות לי בראש ולא אכפת לי מאף אחת, לא אכפת לי משום דבר, לפעמים גם לא אכפת לי ממך, איזה דבר נורא לחשוב בזמן שהזין שלי כבר חתם קבע בתוך הגרון שלך.
את עושה עוד דברים עם הידיים, אצבעות, לשון, את לא רק מוצצת, בטח לא סתם מוצצת אבל גם להם אין לי מצב רוח.
אני גומר, ככה פתאום, לא יודע מה הוביל לזה, כמובן שאת אבל מה באמת? הריקנות? האין סוף? החוסר רצון להמשיך? אני גומר לך בפה כי מגיע לך, התאמצת כל כך.
אני מחייך אלייך כשאת יוצאת, חיוך גדול ושיקרי, לא מגיע לך לשמוע על המחשבות שלי, מגיע לך לשמוע שזאת היתה המציצה הכי טובה אי פעם.
כשאת הולכת לישון, הריקנות חוזרת ושוב אין לי מצב רוח.