10/30
הוא נשאר קצת במיטה, קצת יותר מדי, לא בוכה אבל שבור וכאוב, הוא לא רצה לראות ובטח לא לדבר עם אף אחד, הוא הרגיש מחולל, הרגיש חלול, מרוקן, הרגיש כמו שחשב שאדם במצבו ירגיש, האור מבחוץ הפסיק להאיר, וכך גם אורו הלך וכבה.
לבסוף מצא כוחות, טיפה אנרגיה נפשית להניע את הגוף, מה שהרגיש כמו מספר דקות היה בפועל מספר שעות ארוכות, כל הבית נצבע בשחור, הוא פסע למקלחת בהליכת ברווז, לבוש בשמיכה שלקח מהחדר, משהו שיגן עליו מהאפלה שביקרה בו, משהו שיפריד אותו מהשאר, הוא התפשט במקלחת, מביט במים הנשפכים מטה בעוצמה, מהרהר בחייו, כמה השתנו, כמה מה שהכיר במשך שנים כבר הפסיק לתאר אותו, הוא הרגיש שהיום הזה היה לקוח מסרט ישן בשחור לבן, סרט ללא מילים וללא צבעים, אדי מים עלו כשטיפות ירדו, הוא נכנס תחת המים השורפים, מרגיש שזה מה שהוא ראוי לו, כאב, צריבה בגוף, שריפה של העור, הרגיש שהכאב ישחרר אותו, יעלים את מה שקרה.
הוא קבר ראשו תחת המים החמים, ככל שגופו האדים כך הצליח להתרגל לצריבת המים, הדלת נפתחה באיטיות, היא הביטה בצעצוע החדש שוטף את עצמו, שולחת ידיים לתוכה, מאוננת ומתענגת על הכאב שלו, לא יכולה ולא רוצה למנוע מעצמה את ההנאה.
יד מחבקת את גופו מאחור, הוא נבהל, הוא זיהה את בעלת היד וננעל, קפוץ כמו אגרוף לא מנוצל, הוא לא יכל להניע שריר, כמו לפני כמה רגעים ארוכים במיטה.
היא חפנה אותו מאחור, לוקחת את איברו בידה, מייחסת את איברו אליה, היד השניה על החזה שלו, מושכת ומצמידו אותו לכיוונה, אילו רק ידעה שאין באפשרתו לזוז אולי היתה מוותרת על היד, הוא הרגיש בשנית איך היא נצמדת אליו מאחורה, נזכר במה שקרה בפעם האחרונה.
פחד ואימה בעיניו למרות שלא ראתה, ידה עוברת על איברו הרטוב, משפשפת את הצעצוע שלה כאילו שמנסה לגרום לג'יני לצאת מהמנורה, הוא לא רצה אבל נעמד לו, הוא ניסה להילחם בזה אבל הוא כבר היה זקור, לשונה מלקקת את תנוך האוזן מושכת לפיה ומוצצת, "כן זונה שלי, אני יודעת שנעים לך" אומרת ומאוננת באינטנסיביות, המילים היו כחצים שנמשכים החוצה, לא רק שפילחו את בשרו כשחדרו - עכשיו היא שולפת אותם בברוטאליות, משאירה גוף פצוע ועור קרוע.
ידה לא פסקה, אצבעותיה שרטו קלות את הבייצים הקפוצות, מעבירות בבייצים תחושה שלא הכיר לפני, הוא כל כך רצה שהתחושה בבייצים תמשיך, היא היתה יותר טובה מתחושת הפחד והכאב והתחושה הזאת גרמה לו לשכוח.
גופה החל להתחכך ברגלו, דגדגן ורדרד שמובל על ידי חרמנתו משתפשף בגבר שמובל על ידי כניעתו, היא התענגה על כל תנועה, אך יותר מהכל התענגה על כניעתו המהירה, ממה שהיה פעם גבר הוא הפך לזונה והכי חשוב, זונה שלה, עוד זונה מיני רבות שהיו לה בחייה, כמו חרוז נוסף בשרשרת ארוכה.
ציפורניה החלו להינעץ בבייצים שלו, מוסיפות לכאב שכבר חווה ואז היא גמרה, נועצת שיניה בכתפו, רוטטת ונשענת עליו, מבלי לומר מילה היא החלה להטיל את מימיה על רגלו, צובעת את המים בגוון צהבהב.
קולה הדהד באוזנו אחרי שיצאה "אם תשאר אתה תחווה את מה שלא חווית בחייך, זאת
הבטחה".