לפני חודש. יום ראשון, 3 במאי 2026 בשעה 16:34
לפעמים אני שוכב במיטה וצריך אותך,
לדבר איתך, לחלוק, לצחוק מהשטויות שלך, מתגעגע למי שהיית איתי.
לפעמים אני שוכב בסלון ונכנס לפרופיל שלך, יותר מידי פעמים, מרפרש וחוזר.
הזמן יעשה את שלו אבל כרגע הזמן לא עובר, הקטע העצוב הוא שאני לא "צריך" אותך, אף פעם לא היית שלי למרות שאמרת.
אני צריך למצוא בעצמי את מה שמניע, אני המנוע של עצמי, אני מה שמזיז את החיים שלי קדימה.
אני סלע איתן, אני יציב אבל סלעים שוקעים, תחת מים הם נחים, במשך ימים, שנים, עשרות שנים, עד שמישהי כמוך מוציאה אותם לנשום.
וזה מה שהיית בשבילי, הנשימה, אולי את עדיין הנשימה שלי אבל את לא תהיי הנשמה שלי....

