נסיון עבר ונסיון עתיד

רבות נכתב בכלוב על הסיפוק מכאב, בין אם לצד הנותן ובין אם למקבל.

אבל לא היה לי סיפוק כמו הפעם שאמרתי לה להכאיב לעצמה.

זה לא מעצלות חס וחלילה, אהבתי להכאיב לה והיא אהבה את זה יותר.

זה גם לא מעדינות, הסימנים שהיא נשאה על עצמה הזכיר את הדגל של צאד (כחול צהוב אדום כמו הסימנים).

כמובן לא התחושה של שוט ביד, זה מרומם ומגרה.

אבל לצפות בה מכאיבה לעצמה, מנסה לעמוד בציפיות דמיוניות שחשבה שהיו לי.....

היא הכאיבה לעצמה כל כך על אף שזה הרבה יותר קשה (בדיחה על זיקפה), להביט בה מנסה להניע יותר את היד כדי להכאיב יותר..... זה משהו שדפוק בראש של בני האדם, הגבול הדק בין העונג לכאב, אבל זה היה כל כך מגרה לצפות בה.

לבסוף סיימנו בכמה הפלקות עם יד פתוחה וקרח על הסימנים.