לפני 10 חודשים. יום ראשון, 18 במאי 2025 בשעה 13:55
נכנסתי לכלוב כדי למצוא מקום מסתור, אנונימי, לכתוב מדי פעם. לשתף.
במקום מצאתי את עצמי בסערה של רגשות. יותר מדי הודעות, יותר מדי אנשים. חלק באים בלי טיפת כבוד, לא כשאומרים "לא" ולא כשמנסים לכבד.
מצאתי אנשים טובים. מצאתי אנשים בלי רגש אנושי או אכפתיות.
התרגשתי, כעסתי, התעצבנתי, שמחתי וגם בכיתי.
ראיתי אור בקצה המנהרה, והמנהרה נסגרה מול עיניי בבום.
זכרתי מי אני, מה אני.
מה אני מסוגלת, ומה אני לא מסוגלת.
רק שהפעם אמשיך לזכור מי אני.

