צריכה לקטר

גבולות זה דבר מעניין. 

אפילו לא מדברת על גבולות בדס"מ. 

גבולות רגילות, בקשרים רנדומליים. 

כמה התגובה לגבול שהצבתי, מעניינת בשבילי. 

הקורבנות שיוצאת מהצד השני, כשאני מגנה על עצמי. 

הכעס והזעם שיוצא, כשבן אדם מתעצבן, על זה שאכפת לי מהגבולות שלי. 

שאני לא עוד בובה על חוט בעולם שתקוע בהצגה מתמשכת. 

לפעמים אני שוכחת, והולכת נגד עצמי. 

מוחקת חלקים ממי שאני, רק בשביל לקבל את האחר. 

מסכימה לדברים שהולכים נגד הנשמה שלי. 

הכאב שזה מביא, כאב שרק אני גרמתי לעצמי. 

כאב שרק אני יכולה לשחרר ולנתק. 

קל לשכוח שתמיד יש, שני צדדים למטבע.