לפני חודש. יום שלישי, 28 באפריל 2026 בשעה 13:15
אחרי שנים של לא להיות מי שחשבתי שאני רוצה להיות הבנתי שלהיות שלמה עם עצמי.
זה המושלמת החדש.
בדקתי בשבילכם
🎀אומנודז של רגש🎀
הכל. בלי פילטר.
אמת ואינטימיות זה הקינק האמיתי שלי
אמת ואינטימיות זה הקינק האמיתי שלי
לפני חודש. יום שלישי, 28 באפריל 2026 בשעה 8:41
ידעתי שה outfit שאבחר לדייט שלנו בערב יעשה את העבודה... רק שלא ידעתי כמה.
אז לבשתי תחתונים ורודים עם המון קאפקייקס צבעוניים עליהם, גרביוני רשת סגולים, שמלת סטרפלס קצרצרה מקטיפה שחורה וג׳אקט מחוייט צבעוני בשיגעון.
נעלתי מגפי ברך אפורות מעור הפוך.
פיזרתי את התלתלים הארוכים שידגדגו, ענדתי עגילים ואת שרשרת החרוזים הירוקה שכשאני עונדת אותה אני מרגישה אותו עלי כל הזמן
וחיכיתי לו מוכנה כשסיים את הפגישה.
יצאנו לדייט.
אכלנו טעים
שתינו יין.
כבר בדרך חזרה הביתה הוא חפר בי
וכשהגענו הביתה...
השמלה הורמה
הגרביונים נקרעו ברגע
השדיים שלי נשלפו מהשמלה
התחתונים הוסטו....
ויותר מזה אני לא זוכרת.... דוקטור.
(בטח שאני זוכרת כי דיברנו על הכל עם הקפה של הבוקר)
*כמו כן, אני מתה על זה שגרביוני רשת הם מוצר חד פעמי
לפני חודש. יום שלישי, 28 באפריל 2026 בשעה 4:31
*פראג, פברואר 2026.
קמתי מוקדם.
יצאתי בשקט מחדר השינה.
נעלתי את מגפי השלג, לבשתי את המעיל ויצאתי למרפסת לעשן את הג׳וינט שלי.
הוא התעורר כמה דקות אחריי והתיישב בפתח המרפסת. מאחורי הדלת הסגורה.
בבית חם.
בחוץ קור כלבות.
כשקלטתי אותו מסתכל עלי בשקט....
(מנסה להבין מי זאת האישה המופרעת שיוצאת לעשן בשלג רק במעיל)
חייכתי אליו....ועשיתי לו פלאשינג.
(רק כדי שיפנים עם מי יש לו עסק).
עוד לפני שסיימתי את הג׳וינט מצאתי את עצמי נשענת על שולחן האוכל במטבח של ה Airbnb.
נאנחת.
לפני חודש. יום שני, 27 באפריל 2026 בשעה 12:48
יש לי עיניים פושטיות.
חומות.
עייפות.
אין בהן שום דבר מיוחד....
חוץ ממני.
והכי אני אוהבת.
לפגוש א.נשים נבוכים שראו לי את הציצים לפני שהסתכלו לי בעיניים.
לפני חודש. יום ראשון, 26 באפריל 2026 בשעה 15:38
מיינדפאק איז דה ריל שיט בייבי
פחות מזה לא עובד לי
It's unfortunate that when we feel a storm
We can roll ourselves over 'cause we're uncomfortable
Oh well, the devil makes us sin
But we like it when we're spinning in his grip
Love is like a sin, my love
לפני חודש. יום ראשון, 26 באפריל 2026 בשעה 4:48
אולי עטפתי את הלב ברשת הגנה
כי ההוא והזה מפעם....
כשכבר רציתי לקלף אותה ממני היא נדבקה וסירבה לשחרר.
מאז כל יום קצת.
אני מקלפת אותה.
בידיים חשופות.
כמו נשל.
זו מיומנות שלמדתי בדרך הקשה. לאט לאט.
אבל כל חלק חדש שמתגלה
צבעוני ומבריק יותר.
והרבה יותר.
אני
לפני חודש. יום שבת, 25 באפריל 2026 בשעה 16:15
לתת לו להסתכל על הגב שלי בזמן שאני מניעה את האגן קדימה ואחורה.
לדעת שהעיניים שלו ננעצות בי בכל פעם.
כמו הזין שלו. יותר ויותר.
לרעוד ולגמור
לטפטף את כל הרוח שיש בי. עליו.
להעביר לו את הנשמה שלי שיחזיק אצלו.
עד שיחליט למלא אותי.
ואחזור לנשום.
לפני חודש. יום שבת, 25 באפריל 2026 בשעה 9:54
כמה אני אוהבת
את החלק של אחרי.
את השיחה הקבועה על הסשן
האפטר קייר של המילים
שהוא לא פחות חשוב
מהמגע.
לפני חודש. יום שישי, 24 באפריל 2026 בשעה 8:36
חלת הויז׳ניץ שלך
זוט עני.
אגיטע שאעבס🎀
לפני חודש. יום רביעי, 22 באפריל 2026 בשעה 13:32
לא משנה באיזו דינמיקה.
זה תמיד בידיים שלי.
לא תמיד הסטיק.
כן תמיד ..... המג׳יק