ב״אמת-וויל״, פאר פאר אווי
כולם אומרים ת'אמת
זו ״שריטה״, צרובה להם בדיאנאיי
חברה short of מושלמת
דעות שונות שם לא חסר
וורסטיליה מגולמת
אך לא תמצא פה אחד משקר
כולם אומרים ת'אמת
לטוב, לרע - סטרייט לפנים
תחושה של בטחון קיימת
גם אם סוער, רוגש בפנים
כולם אומרים ת'אמת
רווח, אינטרס, תמורה -
לא ישנו במאומה את
הבחירה במילה שנאמרה
כולם אומרים ת'אמת
ואז בבוקר יום בהיר, חם ומהביל
הגיע עובר אורח בהליכה מנומנמת
ראה השלט ״ברוך בואך לאמת-וויל -
מקום בו כולם אומרים ת'אמת״
חייך האורח חיוך פשוט רחב
וברך על ההזדמנות המהממת
להפוך להיות לא פחות מכוכב
בין כל אלה שאומרים רק ת'אמת
בלשון חלקלקה ומצפון לא נוכח
את עצמו מילתו מקדמת
הוא מוכר אשליות ועיניים ״פוקח״
ומילה אחת לא דיברה אמת
הוא הפך להיות מוערך, איש כבוד
מוערץ בצורה מסחררת
למושל של אמת-וויל כולם אז בחרו בו
הם פשוט לא ידעו אחרת.
הבטחות הוא פיזר מכאן עד אינסוף
באויר הוא בנה מגדליים
אט אט העסק החל לקרוס,
כי הרי לשקר אין כלל רגליים.
כולם כעסו ותבעו את מותו
עד שנרגעו ויצאו מהסרט
אז האנשים הטובים באמת-וויל הבינו
שאפשר בחיים גם אחרת
מאז נאלצו להחליף שם למקום
כי אמת היתה שם רק בערך
נהרסה האידיליה, התנפץ החלום
העם הזה איבד את הדרך
אתם בטח תוהים לכם איפה הפאנץ'
ולמה אנ׳לא מפסיק לזיין ת'מוח
התחלתי לכתוב with an idea over lunch
אבל כבר מאוחר ונגמר לי הכוח.....
קחו את הטקסט, קחו הרעיון
בימינו הם כבר לא פחות מאקטואליה
האמת הזו תשרת כערך עליון
תלוי איך מסתכלים עליה!
נ.ב. סורי על דקתיים מבוזבזות...sue me!...באמת!
