לפני 12 שנים. 1 במרץ 2012 בשעה 5:27
כולנו חיים אסון שכבר קרה.נלחמים מלחמה שכבר נגמרה,הבעיה זה הסכמי שביתת הנשק-את ממלמלת מהצד שלך במיטה,,מנווטים עם הגב בכיוון הנסיעה-במקרה הטוב דרך מראה. הפחד הגדול שלי,זו הקהות,משם אני בא -לכן ההתמכרות לריגוש,לכן הכל רק לא להגיע למצב שבו אני לא מרגיש,התאבנות,בתקופה הקצרה שלקחתי כדורים נגד דיכאון,זה בדיוק זה,הם טישטשו הכל -את כל התחושות -חיים דרך מסך,הכדורים האנטי דיכאוניים דכאו אותי להפליא-נגעו בפחדים הכי אפלים שלי.אז הפסקתי.
