בסופו של דבר אני אמצא את עצמי מדממת בחדר המדרגות, כדי לא ללכלך את השטיח. לפני 11 שנים. 27 בנובמבר 2012 בשעה 8:56 אני חופשיה- את אומרת וכהרף עין -השמחה אצלך בקול,משתנה למין תהום מתמוטטת של עצב.
