לש"ב

היו היו 2 ילדים מפגרים...
כל אחד גר בצידה האחר של הגדר...
אחד יתום, חזק וחכם משהו...
שני ערמומי, אכזר והרבה אחים לו.
בעבר הרחוק היו הילדים יריבים בלב ובנפש... וזאת משום שהילד החזק עבר לגור ליד ביתו של הילד האכזר שלא אהב את הרעיון והחל להתעלל בילד החזק בעיקר דקירות מעצבנות בבטן הרכה...
לאחר המון שנים של החלפת מהלומות עשו הילדים "שולם" והילד הגדול יותר (אך יתום, להזכיר) סייע לילד האכזר...
והאכזר בתמורה הבטיח להפסיק להתעלל בגדול.
רצה הגורל ולאחר מספר שנים החלו הילדים לריב שוב ושוב החלו המהלומות, האכזר התעלל ודקר בבטן הרכה ובגב והחזק (שהיה הומני משהו) נתן בעיקר "כאפות" ו"לאטמות" לפנים... אבל במקביל המשיך לסייע לאכזר מבחינה כלכלית רפואית וכו...
יום אחד החליט הילד החזק לסגור את האכזר מאחורי גדר, שיעזוב אותו ושיעשה כרצונו...
אבל, לאכזר זה לא התאים והוא החל לזרוק לעבר החזק פצצות אותן בנה משלטים שגנב לחזק, את הפצצות הוא כיוון בעיקר לבטנו הרכה של החזק...
החזק שהחל לכעוס ומאד נפגע החל לירות פצצות לעבר גינתו של האכזר תוך השתדלות רבה מאד לא לפגוע בו פיזית אלא בעיקר כדי להרתיע...

וכך הם חיים להם עד עצם היום הזה בבומים הדדיים, מטרידים זה את זה, מתעללים זה בזה, התעללות נפשית, התעללות פיזית והתעללות הומאניטרית... שניהם מפסידים שניהם מתוסכלים אך פתרון בשלב זה איין...

כולם מחכים שמישהו יגיד כבר את מילת הביטחון בהתעללות ההדדית הזו - שלום...

מעניין מה יהיה ולאן יתגלגלו היחסים בין הילדים...

(ואני? - אני בעד החזק - קרובי משפחה 😄 אבל בעיקר בעד מילת הביטחון)

שב"ש ושקטה...
(למרות שעד פה אני שומע את הבומים שלהם...)