מחכה, על הברכיים בתנוחה שלימדת אותי,
העיניים שלי נעוצות בידית של הדלת
כל רגע אתה אמור להיכנס.
הרגליים כבר כואבות כי התנוחה לא נעימה.
החדר מואר באור רך והפטמות שלי זקורות ,ספק מהקור של המזגן ,ספק מהתרגשות.
הצצה במראה מספרת לי שאני יפה, אני מחייכת להשתקפות שלי,מרוצה ממה שאני רואה, עוד רגע ואדוני יהיה מרוצה גם הוא.
על השולחן מסודרים באופן מופתי הצעצועים שקנית לי.
הידית של הדלת מסתובבת, הדלת נפתחת, אני משפילה מיד מבט והלב שלי מחסיר פעימה.
"כל הכבוד" אתה אומר כשאתה צועד אל תוך החדר וקולט את הילדה היפה שלך ואת השולחן המסודר עם הצעצועים.
אתה חולף על פני, מניח את התיק שלך ואז חוזר ללטף את ראשי, את פניי.
אני נצמדת לכף ידך כמו חתול מגרגר .
"ילדה יפה שלי , כל הכבוד"
עכשיו קומי, תסתובבי, תני לי לראות את הילדה שלי.
"מעולה, מתוקה שלי"
"מוכנה? מתחילים...."
אני שלך אדוני 🧎♀️