תמים ומושחת

ממילואימניק בדרך לשם

נשלטים שכותבים בפרופיל שהם "אסרטיבים ודומיננטיים בחיי היום יום"

למה?

למה שזה יעניין אותי?

אם אתה בא אלי תבוא ערום ופתוח

בלי מסכות

(חוץ מאולי זו שאשים עליך)

פרוש על המיטה

קשור ידיים ורגליים

רק הפה המצפה גלוי מתוך המסכה השחורה

ככה הוא יפה

זה שמשיר שערות על הרצפה

וזה שאוסף אותן בלשונו

לפנות בוקר, היא ישנה

אני ער, 

נוקשה ממגע הרצפה לרגלי מיטתה

מערסל את כאבי הלילה

ונעטף בוודאות המרגיעה

שאני כבר לא שלי

הכל שלה

עומד ערום

רזה, חלק, נערי, נשי כמעט

נע באי נוחות בזמן שאני בוחנת את הגוף שלו,

ידיים מאחורי הגב,

ריסים ארוכים מושפלים 

עיניים ברצפה

הוא יודע שהוא יפה אבל זה לא נותן לו בטחון

כואב, חשוף, פרוץ

מה זה הנצנוץ הזה?

דמעה?

לא.

חבל

אני לא רוצה עבד,

אני רוצה נער בית

כזה שאפשר להציב בסלון ולהנות כמו מתמונה יפה 

שמשתלב בסכימת הצבעים והעיצוב

שאפשר להגיש אותו לאורחים כמו קערת פיצוחים

או חטיף

כשאני אומרת מופקר וזנותי,

אתה חושב:

אני אהיה הזונה הקטנה שלה

אני חושבת:

מופקר, גופך הפקר, מוצא לרשות הרבים

מופקר לכל מי שירצה לבוא להשתמש ולקחת